קרדיט: רקפת גרוס

צילום: אריק סולטן 

איפור: רויטל בן יאיר 

עד היום שרון אדם (58) זוכרת בבהירות ובהתרגשות אחת מהפעמים הראשונות שבהן השתתפה בתהליך המתרחש דרך 'מעגל הקשבה'. זה היה לפני שנים. בעלה יניב, איש צבא, שסדנאות מהסוג הזה פחות בתחום העניין שלו, הגיע ביחד איתה. בסיום הסדנה, כשיצאו החוצה, שמעה אותו מספר לחברו בטלפון – "אתה לא מאמין מה אשתך עדיין לא סיפרה לך". 

"אנחנו חיים את החיים במרוץ 24/7, באופן מאוד פרקטי, אבל את הנפש והנשמה לא תמיד מבטאים", מסבירה שרון. "הרבה פעמים לגבר אין מושג מה האישה שלו באמת חושבת ומה עובר עליה". ההבנות האלו הביאו אותה להפוך לטריינרית – מומחית בתחום אומנות ההקשבה והדיבור מהלב ובניית מערכות יחסים.

שרון, חיפאית במקור, היא חלק משושלת של נשים חזקות, יצירתיות ויפות. אמה, אביבה שמר, 'מלכת החן' בעברה, היא ציירת, פסלת וסופרת, המתמחה באומנות יהודית ומטפלת על פי תורת הבעל שם טוב. "אמא שלי היא אנרג'ייזר מטורף", מעידה שרון בהערכה. סבתה חוה, שאותה היא מתארת כאישה יפה, פולנייה אריסטוקרטית עם לב ובית פתוחים תמיד, הייתה העוגן שלה בילדותה, ודודתה, רונית רינת, שהקימה את עמותת 'מעגל הקשבה', היא זו שחשפה את שרון לראשונה לשיטה, לפני יותר משני עשורים. 

"דודה שלי הביאה את השיטה מארצות הברית, לאחר שטיפלה בזוגיות שלה בשיטה הזו", משתפת שרון. "לאחר שזכתה בתחרות יופי כסגנית מיס יוניברס, היא נישאה וחיה בארצות הברית. היא ובעלה, שהיה רופא, לא הצליחו לייצר ביניהם תקשורת טובה, והמורה ג'ק צימרמן, שכיום הוא בן 94, פתח לה את עולם ההקשבה ללב. זוהי דרך חיים מדהימה של הורדת השיפוטיות והתגובתיות והשקטת האגו. במקום הראש המפריד והמקטלג, מתחברים אל הלב הפתוח, שמבין מעבר לקיים".

בשיטה הזו יושבים במעגל, וכל אחד בתורו מספר את סיפורי הלב, משתף בחוויותיו וברגשותיו, ללא ביקורת או שיפוט. "אנחנו לא באמת מכירים אנשים", אומרת שרון, "אנחנו מפרשים אותם דרך העולם הפנימי שלנו. אפילו עם בן זוג שחיים איתו שנים, יש דברים שלא נדע עד שניצור את מרחב הלב". שנים של הנחיית מעגלים לימדו אותה דבר אחד ברור: "כולנו שונים, אבל יש בינינו הרבה במשותף – בסיפורי הלב שלנו. זו הנקודה שמאחדת, ואני תמיד מחפשת את הנקודה הזאת".


את לא לבד

אני פוגשת את שרון בביתה שבמושב משמר השבעה. זהו יום שטוף שמש, והמושב ירוק ושלו. שרון פותחת את השער בחיוך, כשהיא לבושה בשמלה ארוכה, ושערה הבהיר אסוף בקפידה. בצד החצר המטופחת ישנו אוהל גדול שבו היא מעבירה את הסדנאות. 

הוריו של בעלה, יניב, הגיעו לגור במושב עוד בימים שבהיעדר מים זורמים, שאבו אותם מהבאר. כל המשפחה המורחבת, הילדים והנכדים, נשארו לגור שם עד היום. לשרון וליניב שלושה בנים. הבכור שבהם הוא הזמר עומר אדם, ואחיו הם רואי וגל – אף הם שרים ומשמחים, לדבריה, את עם ישראל.

שרון עצמה היא בת אמצעית משלוש אחיות, ומגיל צעיר חלמה להיות רקדנית. מגיל ארבע היא רוקדת במגוון רחב של סגנונות, למדה בווינגייט תואר ראשון ועשתה חיל בתחום. "הייתי אלופת הארץ באירובי, ולימדתי במקומות נחשבים, כמו בסטודיו של חיה הלפרין, השתתפתי בתוכנית 'בוקר טוב ישראל' ו'שעת כושר'. לימדתי אצל גברי לוי, כוראוגרף עטור פרסים, ובאוניברסיטת בר אילן", היא מספרת. 

בהמשך לימדה קבוצות ג'אז בבית הספר 'אלון' ברמת השרון, והייתה אחראית על מופעי סוף שנה. היצירתיות נבעה ממנה באופן טבעי. "אהבתי את התחום מאוד. הייתי שומעת מוזיקה באוטו ותוך כדי ממציאה את הריקודים".

גם כמורה לריקוד היא שמה דגש על הנפש. "תמיד הייתה חשובה לי האנרגיה שהבנות מגיעות איתה. יש היררכיה במחול – הטובות עומדות מקדימה, והייתי אומרת לאלו שמאחור: תרימו את הראש, תמתחו כתפיים ותחייכו. הנוכחות לא נקבעת רק לפי מקום על הבמה. הכול זה אנרגיה".

בגיל 27 הלכה ללמוד תואר שני בשילוב אומנויות בחינוך בלסלי קולג', ונפתחה לעולם הרוח. "אני באה מבית מאוד רוחני, אבל שם באמת הבנתי שאין סתם בעולם, הכול מדויק", היא מסבירה. "התחלתי להתחבר לכל הנושא של ריפוי ושילוב אומנויות בחינוך". לפני 23 שנה נחשפה, כאמור, לשיטת 'מעגל ההקשבה'. 

מה השתנה אצלך מאז שלמדת את השיטה?

"קודם כול, התקשורת שלי עם בעלי. אנחנו שונים במהות – הוא היה איש צבא, מפקד בצנחנים ובשלדג, בעולם של מלחמה והישרדות, ואני רקדנית, בעולם של שמחה, יצירה, הקשבה ונוכחות. אלו שני עולמות שונים בתכלית. 

"התחלתי להבין אותו, והפסקתי לנסות לשנות אותו. פעם הייתי כועסת אם הוא לא היה בא איתי למקומות שרציתי, והרבה פעמים הוא היה בא, נרדם ומשתעמם, אז למה להתעקש ולכפות? למה שהוא יבוא למקום שלא כיף לו, ולמה להיות תלויה במישהו שצריך לרַצות אותך וסובל? המסקנה – תאהבי את עצמך ותעשי מה שאת אוהבת ומה שאת רוצה".

את בעצם לומדת להניח לדברים.

"בדיוק. שחררי. אנרגיה של רדיפה מַבְריחה, ואנרגיה של שחרור מושכת. תהיי במרכז שלך, באמת שלך, תדעי מה את רוצה ותאהבי את עצמך, ואז הוא יימשך אלייך. אם תבואי עם אנרגיה קשה, מי ירצה להיות לידך?".

שרון מוסיפה שמאז לימוד דרך ההקשבה, החלה להכיל קשיים, לעמוד מולם, ולא לברוח. "השתנו לי החיים מקצה אל קצה. בעבר, במצבים של קונפליקט, הייתי לוקחת את הילדים הקטנים ואת התיק, ונוסעת לסבתא שלי, לחיפה. נסעתי כי לא היה לי כוח להתמודד עם בעלי בריב, אבל למדתי שאפשר לריב ולהישאר, לריב ולהתמודד, להישאר בתוך הכאב ולא לברוח. כולם בורחים – לספורט, לסמים, לאלכוהול, לקניות או לעבודה חומרית. במקום זה תברחי לתוכך, תיכנסי פנימה, להבין מי את.

"אין כלום בחוץ", היא קובעת. "אז הלכת וקנית משהו, היה לך כיף, וזה נגמר. לחומר מתרגלים אחרי דקה, אבל מה שתעבדי עליו בפנימיות נשאר ואי אפשר לקחת אותו ממך. אני תלמידה נצחית, כל החיים אני עובדת על עצמי, על הנפש והפנימיות". 

במהלך השנים שרון המשיכה ללמוד, הוסיפה כלים מתחומים שונים, ועדיין המעגל הוא מבחינתה הבסיס. "אני יכולה להגיד לך שהיום, אחרי 23 שנה, עדיין לא זנחתי את הכלי הזה. ההקשבה היא כלי תרפויטי מאוד מאוד חזק. עצם הישיבה במעגל, כשמקשיבים לך ורואים אותך, זה כבר הריפוי. גם אני כמנחה יושבת במעגל, בגובה העיניים, ואני הראשונה שאשתף ואפתח את הלב שלי. 

"במעגל לא נותנים תשובות, כי התשובות נמצאות אצלך", היא מסבירה. "אלו שפותחות את הלב מספרות שנעשה להן ריפוי עצום מעצם זה שהן סיפרו את הדברים. יש המון בדידות וכאב, הרבה דברים שאת מרגישה שהם רק שלך, וכשאת מספרת את מגלה שעוד מרגישות כמוך, שאת לא לבד".

ללמד אהבה

קשה לעקוב אחרי כל היוזמות של שרון. מלבד המעגלים, היא פיתחה גם את מיזם 'אדם שלם' ו'זוג שלם', עושה ריטריטים בארץ לנשים בלבד ("ללמד אהבה, שלום ואחדות בנשמה, ובכל מערכות היחסים"), ומוציאה זו השנה הרביעית מסע מנהיגות לאחדות לרבי מליובאוויטש, בשיתוף עם ברכה שילת הפעילה בהפצת יהדות וחסידות.

במסע, בין השאר, הן משתתפות בכנס השלוחות, עם 5,000 שליחות חב"ד מהעולם. "הרבי מליובאוויטש היה משפיען מספר אחת בעולם היהודי, ועשה דבר ענק עם השליחים בעולם. אנחנו רוצות להעביר הלאה את ההשפעה שלו, ואנחנו גם אומרות לנשים: 'את שליחה. צאי, תעשי ותשפיעי. יש לך מה לתת לעולם'". 

בנוסף שרון נרתמה למען הרווקים והרווקות, ומאז הקורונה מארגנת כל חודשיים ספיד־דייט בזום – דייטים מהירים בסרט נע. עד היום כ־1,100 זוגות שנפגשו בזום, המשיכו משם לדייט אמיתי. 

מלבד זאת, היא מנחה פודקאסט בשם 'רעך כמוך', שבו היא משוחחת עם ידוענים על חייהם. "המטרה היא להראות שכולנו אחד. כולנו דומים בפנים. לכולנו יש בעיות וטראומות, וניתן לרפא ולטפל". תוך כדי השיחה שרון מביאה כלים שונים, בין השאר מעולם ההקשבה והתניא, תורת המראות, 'עין הבדולח' של בעל הסולם, כתיבה אינטואיטיבית, נשימה ומדיטציות ועוד.

שרון מגדירה את פעילותה כמי שמחזירה אנשים בתשובות לעצמם. "יש לנו מסורת, תורה מדהימה וידע ענק ועצום. מי שמפחד מזה הוא מי שהחדירו לו אמונה דרך פחד וכפייה, וזו לא הדרך של בורא עולם. בורא עולם הוא טוב ומיטיב ואוהב את כולם. הכול זה אהבה. מי שלמד אחרת אלו דברים לא נכונים".

במה שיטת 'אדם שלם' שונה משיטות אחרות?

"אספתי הרבה כלים שלמדתי, וחיברתי אותם לשבעה כלים לחיבור מוח ולב. למדתי המון שנים אצל הרב יובל אשרוב והרב אריק נווה, יחד עם לימודי תניא, חסידות, אימון ועוד.

"מגיל אפס אני לומדת דברים ומרפאה את עצמי. בתוכנו יש ניצוץ אלוק ממעל, והוא מתגלה בשעות הקושי הכי גדולות. אני תמיד מלמדת – אל תחכו עד שתגיעו לקושי. למה לסבול כל כך הרבה שנים? אפשר להגיע לשמחה ומותר לשמוח! איך? על ידי כוונת הלב".

מה לדעתך הדבר הכי מהותי שאנשים לא מבינים היום?

"שאנחנו נמצאים פה בעולם זמן מאוד קצר, ואנחנו שליחים של הבורא להביא טוב. האויב נמצא בפנים. כל עוד אנחנו נלחמים נגד עצמנו, אנחנו לא בתדר הנכון, והקב"ה יבעט בנו בכל פעם, עד שנגיע לתדר הנכון של הכלה, אהבה וקבלה. כל עוד אנחנו ברגש שלילי – בנקמה, בשנאה ובפירוד, אנחנו לא במקום הנכון. 

"רק באחדות בתוך העם היהודי ננצח הכול", היא מדגישה. "אהבה היא הכול, והאהבה מתחילה בי. אם יש לך קפה בכוס, נשפך לך קפה. אם יש לך זבל בכוס, יישפך לך זבל. מה שתכניסו פנימה לכוס – ראש, לב וגוף – זה מה שיהיה בתוככם". 

אבל איך מצליחים ליישם את זה במצבים של קונפליקט? 

"כבר ב־2018 הוצאנו קול קורא לנשים לאחדות עם ישראל: 'בזכות נשים צדקניות נגאלנו וניגאל'. את הרעיון יזמתי יחד עם עוד שלוש נשים: נעמה אדלר קורל, מירי שניאורסון ושלי ארטמן, והמטרה היא חיבור מנהיגות יהודיות לרשת חברתית למען אחדות עם ישראל לאור ערכים יהודיים. מי שיכולה להצטרף היא רק מי שהקימה ומובילה קהילה גדולה שעושה טוב לעם ישראל". 

אילו נשים הגיעו למיזם?

"מכל העולמות. היום יש בקהילה 12 רבניות חזקות, בהן הרבנית רחל בזק, הרבנית ימימה מזרחי, ונשות האומה מאור הגנוז. 12 מנכ"ליות מובילות, חברות כנסת לשעבר – ד"ר עליזה לביא ויפעת קריב, נשות תקשורת כמו סיון רהב־מאיר, דנה ורון וחן זנדר, זמרות מפורסמות ומשפיעות – אודיה אזולאי, נטלי דדון ועוד.

"חנה אירם, אישה חרדית מהקהילה שלנו, הרימה מיזם בשם 'אחיות לחוסן'", היא מספרת על אחת מהפעילויות הנעשות בקהילה: "כל שש נשים יהודיות מסקטורים שונים, הולכות לשני בתים של פצועים ועוזרות להם בכל מה שהם מבקשים. עצם העשייה יחד למען אחרים יוצרת אחדות בעם. כשיש שסע עושים טוב. אנחנו מנסות לחזק ולחבר את כל הטוב ביחד".

איך את מצליחה לחיות בתודעה חיובית שמייצרת חיבורים? 

"המעגל לימד אותי שזה לא שאת מחייכת ונחמדה ומוותרת. לא. המעגל הוא אמת לאמיתה. זאת אומרת שאם משהו מפריע לי אני אראה אותו, אני אגיד אותו, ואני אעמוד מולך. אני לא אלך למישהי אחרת ואדבר איתה עלייך, לא אייצר לשון הרע וגוף שלישי, אלא אני אבוא ואדבר איתך.

"רוב האנשים מפחדים להתעמת. אני אעשה את זה מול בעלי, וגם מול הילד שלי, ולא משנה כמה הוא גדול. אני יודעת לעמוד על הדברים שחשובים לי, ולא לוותר על האמת שלי ועל מי שאני".

והדברים מתקבלים על ידי הצד השני?

"יכול להיות שלא, אבל זה בסדר לריב. מותר לריב ולכעוס, אבל אני אפתור את זה, כי אני מאמינה בדרך שלי. אם את לא מאמינה בדרכי, תשכנעי אותי, ואולי גם לא נשכנע אחת את השנייה – זה בסדר".

כלומר, קודם כול את לומדת להקשיב לעצמך.

"בדיוק, ואם אני לא מחוברת לעצמי, אז אני כמו לולב מטולטל. צריך להביא את הקושי והבעיה לידי פתרון, לא לטאטא מתחת לשטיח, אלא לפתור את הדברים. תקשורת זה אל"ף־בי"ת".

שרון מספרת שבבית היא אומנם לא תושיב את בני המשפחה למעגל, אך תיזום שיחות. "אני אגיד לבעלי – בוא נשב לדבר. אני לא מוותרת. הוא תמיד צוחק עליי, עד היום – 'את לא מתייאשת, אה?'. לא, אני לא מתייאשת. אני רוצה להסביר ולהבין, ושיבינו אותי.

"גם עם הבנים. אני חברה מאוד טובה שלהם", היא מציינת. "הורים אחרים אומרים לי – איזה כיף לך שאת מבלה איתם. אני יכולה להיות איתם בהמון מקומות שהורים אחרים לא. ברוך ה', המשפחה שלנו מחוברת. אני לא מתערבת יותר מדי לבנים שלי, אני יודעת את הגבול, וכשהם זקוקים לי הם באים אליי".

הם באים להתייעץ איתך?

"כן. הם גם שולחים אליי את זוגות החברים שלהם, לפתור בעיות בזוגיות ובחיים. הרבה באים אליי. זוגות שעומדים להתגרש יודעים שאני בסוף מביאה להם חשיבה אחרת. 

"הכול זה אנרגיה", מסבירה שרון, "גם בין בני זוג. כולם עושים טעויות. השאלה בסוף איך מתקנים, כי אנשים לוקחים את הטעויות איתם לכל מקום, גם לזוגיות השנייה והשלישית. תוציאי את עצמך לרגע מהתמונה, ותשאלי את עצמך בכנות – איך בן הזוג שלך? הרוב עונות שהוא אבא מדהים ובעל טוב. הבעיה היא, כמעט תמיד, כשאת נכנסת לתמונה. 

"אם תשני את עצמך בדרך שבה את מתייחסת אליו, בהסתכלות שלך כלפיו, ותמצאי חן בו, הוא ימצא חן בך. אם, לעומת זאת, את כל הזמן מתקיפה ומאשימה, אין לו איפה למצוא חן. יש משברים, יש בעיות וקשיים, אבל אם נדע איך לצלוח אותם – זכינו".

את רואה שינויים אצל אנשים? אדם שהתרגל במשך כל חייו לחשוב בדרך מסוימת, יכול באמת להשתנות?

"אנחנו באנו לעולם הזה כדי לעבוד ולהשתנות. שינוי הוא הדבר הכי קבוע בחיים. בני אדם הם כמו מים, כמו טבע. כל הזמן משתנים. אם אין לי את הזכות להשתנות, אין סיבה שאני אבוא לעולם". 

אנשים יגידו – איך מישהי שנראית כמי שחיה חיים די מושלמים, יכולה לעזור לאנשים עם בעיות?

"הרבה פעמים אמרו לי שיש לי הכול. אז גילוי נאות – מגיל 14 עבדתי במלצרות, מכרתי בגדי גוף באוטו, ועבדתי כל יום בחיי. עד היום אני עובדת, כולל 33 שנה במערכת החינוך. על פניו יכולתי להפסיק לעבוד, אבל אני לא רוצה – אני אוהבת את עם ישראל, ואוהבת את העיסוק שלי מאוד".

היא משתפת שגדלה בבית שהיה בו קשיים ומתחים בין ההורים. "הייתי בורחת מהבית לבלט, שם ריפאתי את עצמי, דרך הריקוד והשמחה. הייתי מחפשת בתים שמחים, מחפשת אנרגיה, כי אצלי בבית זה לא היה קיים, ולכן חיפשתי בחוץ. היום המתנה שלי היא להקים בית אוהב וחם, של ריפוי, אהבה, שלום ואחדות. הגעתי לזה מכמיהה, כי לא היה לי. זה התיקון". 

אך למרות הקושי שחוותה בילדותה, אין בקולה שמץ של מרמור על העבר. "צריך להגיד תודה על השריטות, כי מזה נבנים בסופו של דבר. אלוקים נותן לכל אדם בדיוק את המסלול הנכון, ותודה לאל שהגעתי לכך שאני עוסקת היום בריפוי הגוף, הרוח והנפש, ועוזרת לאנשים למצוא את עצמם ולהקים בתים טובים ובריאים, כי כל בית שנבנה בישראל הוא בית מקדש קטן, וכל זוג שהאישה שלו יודעת מי היא, מה היא רוצה, וטוב לה עם עצמה, היא תאהב את בן הזוג שלה יותר".

לקדש את החומר

כאמור, לצד עבודתה בתחומי הרוח והנפש, שרון היא גם אם לשלושה בנים, שהבכור שבהם הוא הזמר עומר אדם, שהחל את דרכו בעונה השביעית של כוכב נולד. שרון מספרת על בית עם מוסר עבודה גבוה, שבו הילדים עוזרים ושותפים במטלות, "כמו חיילים", היא מחייכת. גם כשעומר רצה בזמנו ללכת לאודישן בתוכנית, שרון ובעלה אמרו לו ללכת לבית הספר, אך הוא הלך לתחרות ללא ידיעתם. 

האמנת כילד שהוא כל כך יצליח?

"לא דחפנו אותו לשם. בגיל 12 הוא שר פעם ראשונה שיר, שאני כתבתי את המילים שלו. זה היה ביום הולדת 60 של סבא שלו, והקהל נדהם. בכיתה ז' הוא השתתף ב'שיר נולד' עם שירי ארץ ישראל הישנים על במת נוקיה, ומשם זה התפתח. עשיתי לו סרט בר מצווה שבו הוא כבר זמר גדול, מצליח בעולם, מופיע באצטדיונים ענקיים ולא יכול ללכת ברחוב. זה היה כמו חזון אחרית הימים", היא צוחקת. "ואז הוא הלך לכוכב נולד. לא ידענו שהוא שם. הוא הלך לבד לכל השלבים. רק כשהגיע מחנה האימונים הבנתי שהוא בתוכנית. הכול מאת ה'".

איך את מסבירה את זה שיש המון כישרונות ומתי מעט שמצליחים?

"זה שילוב של כמה דברים: ברכה מאת ה', שאלוקים בעצם נוגע במישהו ורוצה לקדם אותו, וגם ניהול טוב, ומשפחה אוהבת, חזקה ותומכת. זו תמונה כוללת. לא מספיק שאתה זמר טוב, צריך גם ברכה, תמיכה, ולהיות ערכי. בסוף הקהל מרים אותך והקהל מוריד אותך".

את מנחה אנשים להתחבר ללב. איך אפשר להישאר מחובר כשאתה חווה הצלחה והערצה מטאורית מגיל צעיר כל כך?

"תמיד אמרתי שברגע אחד אתה יכול להיות על גג העולם, ובשנייה יכולים להפיל אותך למטה. טעות אחת שתעשה, יכולה למחוק אותך. תמיד עומר אמר לי בצחוק – 'תודה שאת מעודדת אותי'. אבל עניתי לו – 'זאת האמת'. 

"כשהוא היה ילד זה היה מאוד מאוד לא קל, שכל אחד היה ניגש ורוצה להתקרב ולהצטלם. צריך לדעת לשים גבולות, ואני מאוד חדה. יש הרבה מאוד אנשים שמתבלבלים בדרך, וצריך שכל ישר – וזה דבר שפיתחנו אותו עוד ועוד עם השנים. לא כולם חברים, צריך לדעת למי יש אינטרס ולמי לא, ולדעת להבדיל בין טוב ורע. אני חושבת שזה גם המון בזכות לימוד תורה – יש קדושה ויש את היפוכה של הקדושה".

כל ההסתכלות שלך מאוד פנימית ורוחנית, ועולם הפרסום הוא מאוד חומרי וחיצוני. איך העולמות האלה נפגשים?

"זה הכול אותו דבר. רוח וחומר הם אחד, וצריך לקדש את החומר כל הזמן. כמו שמברכים על לחם, על יין ועל הכול. כל דבר הוא שליחות, גם פרסום".

שרון מספרת שעם השנים החלו יותר להתקרב לשבת. "זהו זמן של עצירה, של שקט וניקוי רעלים. זמן של משפחה". עומר עצמו שומר שבת זה שלוש שנים. "לפני מספר שנים, בזכות העובדה שסירב להופיע בשבת, מופעי הפסטיגל בחנוכה התקיימו רק בימות החול, וכך זה מאז ועד היום. רווחי הפסטיגל, למרבה הפלא, היו גבוהים מתמיד". 

מה החלומות הלאה?

"שהבנים יתחתנו עם זיווג משורש הנשמה, שיגיע בפשטות ובקלות, שיהיו פה נכדים ונכדות, ובית מלא צחוק ובריאות. להמשיך להוציא לפועל את קהילת המנהיגות לאחדות עם ישראל, שתהיה פה אחדות, שיגיע המשיח בעזרת ה', ושתבוא הגאולה. אני מאמינה שבזכות הנשים בסוף זה יקרה".