אחרי שספיר גורביץ' חזרה בתשובה וניסתה את כל הסגולות האפשריות למציאת בן זוג, היא הבינה שהיא אבודה. "הבנתי שאני עסוקה רק במה שלא קיים כרגע בחיים שלי. בעלי יגיע – אבל עכשיו זה לא הזמן", היא משחזרת. היא החליטה לזנוח את הסגולות, ולהשקיע בהתפתחות אישית. 

"התחלתי ללמוד תניא, ללמוד על עצמי, מה זו נפש בהמית ונפש אלוקית, כי להדליק נרות 40 יום לא משנה את המהות שלי. בנר ה־41 אני מצפה שרחל אמנו תתגלה ותביא לי את בעלי לתוך הבית, וזה לא קורה".

היא הקשיבה במשך שעות לשיעורי אמונה, ויום אחד החליטה ללכת ולקנות שמלת כלה, כצעד של ביטחון. "אמא שלי אמרה לי, 'בבקשה רק אל תסגרי אולם, אני יודעת שאת מסוגלת'". בדיעבד התברר שביום שבו ספיר קנתה את השמלה, גיל גורביץ', בעלה לעתיד, התגרש לאחר נישואין קצרים.

"תמיד אמרו לי 'את מבקשת יותר מדי'. כל שדכנית שאמרה לי שאני צריכה להתפשר, אמרתי לה שאני לא יכולה להמשיך את התהליך איתה, כי אני הבת של הקדוש ברוך הוא, והוא יביא לי בדיוק את מה שאני רוצה. ביום שראיתי את גיל, אמרתי לקב"ה 'אתה גאון'. הנשמה מיד ידעה, ידעתי שזה בעלי. כשהייתי רווקה כולם אמרו לי שאני לא אמצא את מה שאני רוצה, אבל ביום שראו שאנחנו מתחתנים, האמירות הפכו ל'ברור, ידענו שתמצאי'", היא נזכרת בחיוך. "הייתי נאמנה לעצמי ולקב"ה, 'והבוטח בה' חסד יסובבנו'. אנחנו זורקים את זה לקב"ה, והוא יודע מה הוא עושה".

 

ביניים: קרבת אלוקים לי טוב 

 

ספיר, בת 34, נולדה בלוס אנג'לס וגדלה בפתח תקווה. בגיל ארבע התייתמה מאביה. "אמא שלי גדלה בבית דתי, אבל גידלה אותי בבית חילוני", היא משתפת. "היא תמיד הייתה אומרת 'הדתיים האלה', בגלל החוויה שלה, שהיא באה מבית מאוד דתי, תימני קשוח. בבית שלנו לא היה קידוש, ותמיד הנשמה שלי רצתה קידוש. בגיל 16 חבר מהכיתה הביא לי את דף עם ברכות השחר, ובזכותו עד היום אני אומרת". 

עד שחזרה בתשובה עסקה בכושר, תזונה ופיתוח הגוף. היא הייתה מתחרה בתחרויות פיתוח גוף מקצועי, ענף שדורש שגרת אימונים ועיסוק אינטנסיבי בגוף, אולם תחושת היתמות שליוותה אותה מילדותה גרמה לה לחפש את מה שמעבר. "תמיד הרגשתי שאף אחד לא אוהב אותי, אפילו לא הקב"ה. בגיל 27 אמרתי לקב"ה 'אני אעשה הפרשות חלה, רק כדי שתאהב אותי'".

בגיל 30 עברה תאונת דרכים מטלטלת. "ראיתי את כל החיים חולפים לנגד עיניי, ויצאתי בחיים. אמרתי לקב"ה, 'אוקיי, אתה אוהב אותי. עכשיו אני שלך'. הדבר הראשון שעשיתי הוא להפסיק להתחרות בפיתוח גוף". המעבר מלבוש חשוף לצנוע לא הפריע לה כמו הוויתור על העלייה לבמות. "חודשיים שלמים בכיתי על זה. ניסיתי לפתח תחרות לנשים בלבד, אבל לא עבד לי".

כיום היא יושבת ליד גיל, בעלה, ורואה איך כל מה שעברה הוביל אותה בהשגחה פרטית לרגע הזה. גיל (43) עבר מסע משלו עד שחזר בתשובה. הוא גדל בעיר רחובות בבית מסורתי, ומאז הטיול הגדול של אחרי הצבא בחו"ל הוא חי שם רוב הזמן. הוא הקים דוכנים וחנויות בארה"ב ובמדינות נוספות, ופתח מסעדה כשרה בדובאי. "כל השנים האלה התחזקתי, כל פעם קצת", הוא מספר. הצעה מפתיעה שקיבל בגיל 40, להצטרף לעונה הראשונה של התוכנית 'ווארט', היא שהובילה אותו בחזרה לישראל. הוא עשה אודישן בזום, ו"תוך שלושה ימים הם אמרו – אתה בא, ואתה הולך לעשות לנו את העונה".

"הם ידעו מה הם אומרים", מחייכת ספיר.

המשך הכתבה בגיליון אדר תשפ"ו,
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות  לחצי כאן

 

קרדיט: רקפת גרוס

צילום: אריק סולטן