וספרתן לכן: מאיה מורנו, אילת בוכניק ויפה זיסר מתחברות לספירת העומר

על פי תורת הסוד, לכל שבוע בספירת העומר יש מידה משלו, ולכל יום יש עבודה פנימית המיוחדת לו. בפרויקט מיוחד, נשים שהספירות שזורות בחיי היום יום שלהן, משתפות בסיפורן האישי ויוצקות משמעות נוספת לימי הספירה

עולם חסד ייבנה > מידת החסד

“מידת החסד היא הרצון להיטיב עם הבריות. הפנימיות של מידת החסד היא כוח האהבה שבנפש. האהבה היא הכוח המגדל, המחייה, המחבר, הדבר הבסיסי ביותר שמכוחו כל החיים יכולים להתקיים. כל בריאת העולם מתחילה בחסדו של הקדוש ברוך הוא וברצונו להיטיב עם הבריות, כפי שכתוב בתהילים, “עולם חסד יבנה”. ה’ ברא את העולם ברוב חסדו מתוך רצון שהחסד הזה ישתקף ביחסים שבין בריותיו. העולם זקוק לאהבה כדי שיוכל להיברא, וכך גם הנפש. כל אחת זקוקה לאהבה, וטמונה בה היכולת להעניק אהבה וכך לגדל את מי שנמצא בסביבתה”. (נעמה מנוסי)

ד”ר ברכה זיסר (63) היא מפעל שלם של נתינה ועזרה לזולת. היא ייסדה ומנהלת את מאגר מח העצם המרכזי בישראל ואת בית ההחלמה ‘אורנית’ לילדים חולי סרטן מטעם ‘עזר מציון’, ועולם החסד הוא חלק בלתי נפרד ממשעולי חייה.

ברכה זיסר. צילום: אילן ספיר

נקודת ההתחלה הייתה לפני כשלושים שנה, כשבעלה מוטי חלה בסרטן ונזקק למאגר מח עצם, שלא היה באותם ימים בארץ. טיפול ניסיוני שעבר הציל אז את חייו, ועם ההחלמה ביקשו בני הזוג להוסיף בעשיית חסד בהכרת טובה על הנס שזכו לו.

“הטלטלה הגדולה שחווינו כשמוטי היה בין חיים למוות גרמה לנו לעצור לרגע”, היא משתפת ממרחק השנים, “הבנו שמישהו מאותת לנו מלמעלה ואומר ‘תחשבו על מה שאתם עושים’. החלטנו שאנו צריכים לתרום לחברה ולהביא סוג של קורבן תודה על החסד שהקדוש ברוך הוא עשה איתנו”.

איך התחלתם בעשייה?

“יצרנו קשר עם עמותת ‘עזר מציון’, שהתרשמנו מיכולתם להיות שותפים טובים שלנו, ויצאנו לדרך בהקמת המיזם. עם הזמן עזבתי את עבודתי בתור אחות בבית החולים ‘שניידר’ ונשאבתי כולי לעשייה.

גם מוטי, שהיה אז איש איש עסקים מצליח, הקדיש את כל זמנו להופעה בפני קהלים, להגברת מודעות לתרומת מח עצם וגם לפגישות עם חולים, לעודד אותם ולתת כוח. מאז ועד היום עברנו את רף מיליון התורמים. מאגר מח העצם שלנו הוא החמישי בגודלו בעולם, והראשון בגודלו ביחס לכמות האוכלוסייה”.

מתוך כל המקרים שנחשפת אליהם, האם יש מקרה שנגע בך במיוחד?

“בשנים הראשונות המאגר היה קטן. אם חולה נזקק להשתלת מח עצם ולא נמצא לו תורם, היינו יוצאים במבצעים מיוחדים שקראו לציבור להיבדק ולהציל חיים, וכך נוספו תורמים למאגר.

בשנת 2009 יצאנו במבצע גדול להצלת ילדה בשם עמית קדוש. ביום אחד נאספו עבורה 64 אלף דגימות, והגיוס הזה נכנס לרשימת שיאי גינס. לצערנו, לא נמצא עבורה תורם במאגר, אך היא קיבלה טיפול פורץ דרך בארה”ב והחלימה.

לפני כמה חודשים זכיתי לסגירת מעגל, כשעמית ביקשה להתנדב במאגר לתורמי מח עצם, לפני הגיוס שלה לצה”ל. מאז היא מגיעה בכל יום וזה מרגש כל פעם מחדש לראות אותה. בחורה בריאה, שכשהייתה בת 6 חיפשו לה כאן בבניין הזה מח עצם וכעת היא נותנת מעצמה עבור אחרים”.

זיסר מדגישה כי היא חשה שלצד הנתינה היא עצמה גם מקבלת הרבה. לדבריה, לראות את המפגשים בין תורמי מח העצם לנתרמים, זו נקודת שיא בכל פעם מחדש, הרגשה מרוממת שמלווה בידיעה שהיא שותפה בהצלת חיי אדם.

נעמה מנוסי. צילום: דלית מאיר

לפני מספר שנים חלה מוטי בעלה בשנית, ולמרבה הצער הפעם לא עמד במחלה. את מפעל החיים שבנו שניהם יחד הותיר בידיה, והיא, כך נראה, עושה זאת בהצלחה גדולה.

“במשך כל השנים בעלי ז”ל היה הגב שלי”, היא משתפת בכאב, “הוא כל הזמן תמך, התעניין ודאג. לצערי, עכשיו חסרה לי הנוכחות החזקה שלו, אבל יש מקורות תמיכה אחרים, כמו המשפחה, החברים מעמותת ‘עזר מציון’ וכל הצוות מ’בית אורנית’. התמיכה היומיומית שלהם מחזקת ונותנת לי כוח להמשיך”.

במבט לאחור, היית בוחרת בעשייה הזו גם אילולא המחלה שפקדה את בעלך?

“אני חושבת שבסופו של דבר עשייה למען הכלל היא עניין של בחירה, בייחוד אחרי אירוע חיים קשה. זו נקודת בחירה פרטית אם להחלים ולהמשיך בחיים הרגילים או לשנות את דרך החיים ולהתחיל לפעול גם למען אחרים. אנחנו בחרנו בדרך השנייה”.

כוח ההודאה > מידת ההוד

“ההוד הוא המידה המשלימה של הנצח: היכולת להודות בגבולות היכולת שלנו לכבוש ולנצח. בהוד אנו מודים ומתוודים שזהו מקומנו, מתוך בטחון ש’לא עלינו המלאכה לגמור’ וה’ יגמור בעדנו. בהוד יש גם הודיה על הקיים ושמחה בחלקנו. פנימיותה של ספירת ההוד היא מידת התמימות שבנפש, המתוארת גם כבטחון סביל, “השלך על ה’ יהבך והוא יכלכלך”. על התמימות נאמר “תמים תהיה עם ה’ אלוקיך”, ובחסידות דורשים: כשתהיה תמים ותקבל כל מה שעובר עליך, גם שאינך מבין ויודע הכול – אז תהיה עם ה’ אלוקיך” (נעמה מנוסי)

מאיה אוחנה מורנו. צילום: ירדן ביידר

“כשאני מצליחה לחבר בתוכי את כל החלקים של חיי, הנעימים ואלו שפחות, ההודיה שלי הרבה יותר גדולה”, משתפת בכנות מרגשת מאיה אוחנה מורנו (47). “זה לא לבטל את הרע, זה להכיר בו ולגדול גם מתוכו”.

אוחנה מורנו הפכה לדמות מוכרת בציבור לאחר שבעלה, סא”ל עמנואל מורנו הי”ד, נהרג בפעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה. כיום היא נשואה לאלירן, ובאצילותה משמשת דוגמה לרבים לחיים מתוך אמונה ושמחה, לצד קבלת אתגרי החיים בענווה וצמיחה מתוכם.

“כדי שההוד יפעל נצרכת ההבנה ששלום אמיתי הוא לא רק טוב וכיף והצלחה, אלא מכיל בתוכו גם חלקים פחות נעימים”, היא פורסת את משנתה באשר לקשר האישי שלה למידת ההוד. “מתוך זה אני יכולה להודות גם על זה שאין עמנואל.

אני לא מודה לו על שהילדים שלי גדלים יתומים או על הקושי והכאב, אבל אני אומרת לו תודה על שזכיתי להתחתן בשנית ויש לי איש מקסים ואהבה גדולה, על שהילדים שלי זוכים לדמות של אבא. וכשאני מסתכלת על הילדים שלי אני אומרת, תודה לך ה’ שאתה נותן להם את הכלים שהם זקוקים להם כדי לעבור את מסע החיים שלהם”.

ובכל זאת, יש בתוך זה גם הרבה קושי.

“נכון. ועם הכאב והקושי אני מודה על העבודה שאני עושה בתוכי כתוצאה מזה שאין עמנואל. עבודת הגעגוע, למשל. אני לא נהנית מהגעגוע, אבל כשאני מסתכלת בעומק של הדברים אני יודעת להשכין שלום בתוכי גם אל המקום החסר. ושם יש הודיה עמוקה מאוד”.

כיום אוחנה מורנו מלמדת תורה לנשים במדרשות ובמסגרות חינוכיות שונות, ובשבע השנים האחרונות מפעילה קבוצת ווטסאפ שבה היא שולחת כל יום עבודה פנימית לספירת העומר, הנובעת מתוך התבוננות בספירות וחיבורן אחת לשנייה.

איפה נמצא הקשר בין האישה לבין מידת ההוד?

“מידת ההוד יושבת מתחת לגבורה, והאישה באה ממידת הגבורה. לאישה כידוע יש המון עבודה עם הנראות החיצונית שלה, עם מושג היופי, איך לבטא בצורה אמיתית את האור הפנימי שלה. וההוד עוזר לנו לראות פנימה, לראות לתוך העיניים.

אישה יודעת לראות את הדבר שאין לו מילים. לדעת להגיד את הדבר הנכון, לאדם הנכון, בזמן הנכון. להשתמש בכלי של הדיבור כדי לחבר ולבנות עולם. זה הוד. לדעת איך להאיר ואיך להעיר, לדעת מתי לשתוק.

ההוד מזמין אותי לעבודה שיתופית שמחברת בין אנשים, וזו עבודה נשית מאוד. אם אני בתור אישה אדע לדייק את ההוד שבתוכי, כל כך הרבה אור יופץ החוצה. קודם כל בבית שלי ואחר כך בעולם”.

צדיק יסוד עולם > מידת היסוד

 “ספירת היסוד פועלת כערוץ שפע המחבר את הרוח עם החומר, ומשמשת ככוח המנתב את כללות כוחות הנפש למימוש מלא במציאות. היסוד מזוהה עם דמות הצדיק, “צדיק יסוד עולם”, הממשיך שפע מהעולמות העליונים לעולמות התחתונים, וככזו מהווה את נקודת הצדיק שבנו. ספירת היסוד מכוונת כנגד איבר הברית, מקום תיקון היצר דרך איפוק והתקדשות. פנימיות היסוד היא מידת האמת. כדי להוריד שפע למציאות יש להיות אחוזים הן באמת שלמעלה והן בחיבור אמיתי למקבל שלמטה” (נעמה מנוסי).

“העבודה שלי בעולם ב־24 השנים האחרונות קשורה בחינוך, בהשפעה. זוהי מידת היסוד”, פותחת ואומרת איילת בוכניק (56), מנחה לחינוך מיני, מייסדת תוכנית ‘עלמות’ לחינוך למיניות בריאה בבתי ספר ובאולפנות ומרצה לנשים ברחבי הארץ ב’תורת האישה’.

אילת בוכניק. צילום: חמוטל בוכניק

בתור מי שעוסקת בהסברה מינית היא גורסת שמידת היסוד בהקשר של מיניות היא נושא טעון. “אנחנו מדברים על הכוחות הטבעיים הכי עוצמתיים”, היא מסבירה בעדינות, “על ה־DNA האנושי, על גרעין הליבה שלנו בתור בני אדם. על אותו משקל של ‘טעון’ הוא גם טעון בירור, כי אנחנו נעים בטעות בין שני הקצוות, בין צנוע למופקר.

אבל זו לא תנועה בין קצוות. הצניעות מאפשרת את החופשיות במקומות שבהם היא צריכה להיות. הבעיה היא שבנות חושבות שחסימת הכוח המיני היא המטרה. זה כמו להסתכל על הכור בדימונה ולהתלהב מהגדרות ומהשמירה המרובה. הרי הגדרות שם כי יש את ליבת הכור, ושם קורה הדבר הגדול . אם אנשים באים אל הזיווג עם רעיונות של צניעות כמטרה ומתלהבים מהגדר ולא מליבת הכור זו החמצה גדולה”.

מדברייך עולה שמידת היסוד טומנת בחובה כוח רב עוצמה שיכול להיות הרסני.

“לכן הצדיקים מכונים יסוד, “צדיק יסוד עולם”. זו מידה שמבטאת בו זמנית השפעה עוצמתית ושופעת וכן יכולות דיוק ומיקוד גבוהות. דיוק של מתי כן ומתי לא, למי כן ולמי לא, באיזה מצב כן ובאיזה מצב לא”.

לפי הקבלה, האישה במהותה הרוחנית היא ‘מקבלת’. איפה משתלבת היכולת להשפיע כלפי חוץ?

“ההשפעה היא מהות שנמצאת בתוך האישה, האם, לא רק כלפי הילדים שלה, אלא בכלל. למשל, איברי ההנקה שאיתם האם פונה לילדיה הם איברי יסוד, איברים משפיעים, מוחצנים. היסוד קשור לחסד, וצבעו של החסד לבן, כמו החלב.”

ובקשר להשפעה, היא מבקשת להתייחס לנושא הפתיחות בתחום ההסברה המינית. “אני שומעת לאחרונה עוד ועוד על ה’פתיחות’. כמה חשובה הפתיחות, כמה חשוב לדבר פתוח. נהיה ערך חדש ושמו פתוח. ואני שואלת, למה ומתי פתוח נהיה ערך? מותאם זה ערך, פתוח יכול להזיק.

ברצון להשפעה צריך לזכור שיש אוזניים בצד השני. הן יכולות להיות רגישות, שבריריות, עדינות ורכות. צריך להקפיד על השפה והמילים שבהן אנו בוחרות ללמד את הנושאים האלו. לגשת לאוזן בצורה לא מותאמת זה חוסר דיוק במידת היסוד. מידת היסוד היא כמו לייזר, מחזיקה בו בזמן כוח נתינה וכוח איפוק גם יחד”.

הכתבה המלאה פורסמה במגזין פנימה אייר. להצטרפות למגזין והנאה משלל תכנים נוספים לחצי כאן

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה