נאלמת / ענת ריבלין

השאלה העיקרית שיוצרת הפרדה בין התנהגות פוגעת סטנדרטית שקיימת בכל קשר זוגי לבין מערכת יחסים אלימה, היא אם אנו חשים ביטחון בקשר הזוגי

זוגיות אלימה היא ריקוד מורכב, ולכן דרושה הבנת עומק של הדינמיקה האלימה. אני רוצה להציע התבוננות מזווית קצת אחרת על האחריות לאלימות בקשר הזוגי. בלי חלוקה לטובים ורעים, קורבנות ותוקפים או נשים וגברים, כי האמת היא תמיד יותר מורכבת.

שנים רבות עבדתי בשירות בתי הסוהר בתור עובדת סוציאלית. הנחיתי קבוצות גברים אלימים והייתי עדה לסיפורים שלהם. פעם, בסיום מפגש של קבוצת שליטה בכעסים, פנה אליי אחד האסירים ואמר, "נו, באמת, את מדברת על אלימות, את רוצה להגיד לי שאף פעם בעלך לא נתן לך איזו מכה קטנה?"

הופתעתי, חייכתי והבהרתי שמעולם לא קרה דבר כזה. אבל אם נעצור רגע ונחשוב, אלימות הרי נעה על רצף. בקצה האחד של הסקאלה נמצא חוסר התחשבות ואי ראיית האחר, ובקצה השני אלימות פיזית קשה שבמקרי קיצון מגיעה גם לרצח. בין נקודות קצה אלה קיים כל המנעד של התנהגויות פוגעניות.

במובן הזה, כולנו חווים רגעים של פגיעה במערכת הזוגית. חוסר פניות נפשית לשני שמוביל למילה פוגעת, הרמת קול, עלבון, חרטה, בקשת סליחה, חיבור מחדש וחוזר חלילה.

השאלה העיקרית שיוצרת הפרדה בין התנהגות פוגעת סטנדרטית שקיימת בכל קשר זוגי לבין מערכת יחסים אלימה, היא אם אנו חשים ביטחון בקשר הזוגי. האם מותר לנו לבטא את עצמנו ואת צרכינו בחופשיות מבלי לחשוש מה תהיה התוצאה? האם יצרנו מלכודת אוהבים של תלות, או שישנו לנו מרחב של מובחנות ועצמאות?

תלות מסוכנת

הרבה פעמים ניתן לראות בתוך זוגיות אלימה תפיסת תפקידים נוקשה שלפיה הגבר מחזיק בחלקים היוזמים, אלו שמבטאים תנועה החוצה, בעוד האישה אחראית על הביטוי של החלקים הפנימיים, הפגיעים והרגשיים.

חסרה הגמישות של כל אחד להיות גם וגם, ונוצרת תלות. לעיתים התלות הזו מרגיעה את החרדה מפני נטישה, שהרי אם אנחנו תלויים זה בזה, לא ניפרד לעולם.

עבור האישה זו גם הרבה פעמים הסיבה הלא מודעת להישארותה בתוך זוגיות אלימה. גם בתוך מקום של סבל, יש משהו שקשה לוותר עליו. לפעמים הביטחון בהישארות יחד פוטר את האישה ממפגש וממגע עם חלקים 'אסורים' בתוכה . חלקים שהיא פוחדת לפגוש או לבטא, כמו אסרטיביות, נקיטת עמדה ותנועה החוצה. לעיתים קשה גם לוותר על תחושת הערך שיש לה כמשמעותית וחיונית עבור בן הזוג.

יש נשים שתפקיד הקורבן מוכר להן עוד מילדותן, או שהן ראו את אמן כמודל נשי כזה. מבחינתן, הן חשות ראויות רק אם הקריבו משהו, אם ויתרו על חלק מצרכיהן הבסיסיים כמו הצורך בביטחון, בכבוד ובחופש. בכל שינוי, גם שינוי לטובה, יש אובדן של המוכר והידוע.

הגבר, מצידו, עשוי להיאחז בעקשנות בקשר הפוגעני כיוון שהוא זקוק נואשות לדמות נשית שתחזיק עבורו את החלקים הרכים ש'אסורים ' בתוכו, שאותם הוא מפחד להוציא. הוא חש כי ביטוי רגשי עלול לסכן את דימויו הגברי והוא חסר כלים לבטא את עולמו הפנימי. האילמות הזו גורמת לכך שהוא אוגר בתוכו רגשות קשים של תסכול, פחד ונחיתות, שמתבטאים בשליטה ובהתפרצויות אלימות. אילמות יוצרת אלימות.

גם האישה לעיתים משתיקה בתוכה קולות. היא מתקשה להציב גבול, לדרוש או לפנות לעזרה. זוהי אילמות שגם היא מייצרת אלימות. האלימות יכולה להיות כלפי עצמה בצורת דיכאון וייאוש, או כלפי בן הזוג, באופן של אלימות מילולית, רגשית (הקטנה ובוז) או פיזית. גבר שחווה אלימות מצד אשתו בדרך כלל יתבייש ויסתיר זאת.

בין טראומה לאלימות

לפי מחקרים, נשים וגברים שחוו טראומה יהיו בסיכון גבוה להתנהגות אלימה. האלימות היא ביטוי למעצור רגשי. טראומה לא מעובדת נשמרת בזיכרון הנפשי והגופני, וכל גירוי עשוי להצית מחדש את התגובה הטראומטית. הקשרים האינטימיים בחיינו מספקים שלל של גירויים רבי עוצמה העלולים להצית מחדש זיכרונות טראומתיים שחווינו.

האלימות על כל סוגיה, גם זו המופנה כלפי פנים, היא פריקה זמנית ורגעית של אותו מטען רגשי טראומטי. אבל היא אינה יכולה להביא לריפוי אמיתי, ואף מייצרת סבל וטראומה נוספים.

בטיפול, אנו בונים יחד ריקוד חדש. הריקוד הזה מתקיים קודם כל בתהליך של כל צד עם עצמו. האם מותר לי לבטא פחד, בושה? האם מותר לי לדרוש ולהציב גבול? האם אשאר מספיק 'גבר' בעיני עצמי? מספיק 'אישה'? אנחנו מעבדים מחדש טראומות שנשארו במצבן הגולמי כמו פצצות זמן, ומשם מתקדמים לקשר הזוגי.

אבל הפתרון הטיפולי לא תמיד מספק. במקרים שבהם קיימת אלימות קשה ומתמשכת, על האישה להגן על עצמה ולהתרחק בהקדם למקום שבו יוחזר לה הביטחון הפיזי והרגשי. אם את או מישהי ממכרותייך סובלת מאלימות, פני כבר היום לייעוץ מקצועי שיעזור לך לעשות סדר בבלגן וידריך מה כדאי לעשות. אל תישארי לבד עם הספקות והשאלות, ובטח לא עם הסבל והמצוקה.

לא משנה היכן גדלנו ואילו קשיים חווינו, יש לנו את האחריות והיכולת לטפל ולצמוח מקשיים אלה, להתבונן מתוך סקרנות וחמלה בסיפור חיינו ומתוכו לגבש סיפור חדש.

 

 

אודות הכותב/ת

Avatar

כתוב תגובה