חותמים חוזה

רובנו נצמדים לדפוסי המחשבה שלנו בלי שבדקנו אותם לעומק, וכאשר בן או בת הזוג לא עומד בהם, אנחנו מיד מפרשים זאת כבעיה. לעתים התבוננות על הדברים תגלה לי שדפוסי המחשבה שלי הם אלה שצריכים להשתנות

“בעלי אוהב אותי כשאני חזקה, כשאני מתפקדת ושמחה. אם אני במצב אחר, הוא “נעלם”, לא מבין איך לתמוך ואיך לחזק. ועכשיו, כשהכל מסביבנו לא ברור ומבלבל, קשה לי להיות חזקה”, כרמל אומרת בכאב. 

במבט חטוף היינו אומרים שהגבר שכרמל נשואה לו לא יודע להעניק לה את הצרכים הרגשיים שהיא זקוקה להם. אך מבט מעמיק יותר יכול לספר לנו סיפור אחר, ושמו “חוזה זוגי”. 

עוד בזמן שלב ההיכרות וההתאהבות, אנחנו יוצרים מעין חוזה בינינו. החוזה קובע מה כל צד מקבל ומה הוא נותן, מהי משמעותה של אהבה בעבורנו ועוד פרטים רבים אחרים. בלי לשים לב אנו “מחתימים” את בן או בת הזוג על החוזה בלי שהוא מודע לכך, ונוצרת קרקע פורייה לבעיות בקיומו של ההסכם. ובמילים פשוטות, בבסיסה של כמעט כל מריבה טמונה אכזבה מאי-קיומו של החוזה.

בקצב דינמי 

ישנם כמה גורמים שמפריעים לחוזה להתקיים. בדרך כלל החוזה שלנו אינו מדובר. הוא אינו גלוי במלואו לצד השני, ולעתים קרובות אפילו האדם עצמו אינו מודע לחוזה הקיים בתוכו. כך הסיכוי שבן הזוג לא יעמוד בקיום “סעיפי החוזה” הוא גדול, והוא מביא לאכזבה ולתסכול. 

כמו כן, במקרים רבים חל שינוי אצל אחד מבני הזוג, ואצל השני לא, וכך נוצרים פערים בחוזה. לדוגמה, אם יפעת התחתנה עם אברך שרצה להיות מורה, ולאחר כמה שנים בהוראה החליט לעסוק בשוק ההון, ככל הנראה יחולו אצלו שינויים שיגרמו ליפעת להרגיש שהיא לא לגמרי מזהה את האדם שהיא נישאה לו. 

גם שינויים טבעיים בחיים, שמתרחשים לאורך שנות הנישואין, כמו לידת ילדים והזדקנות של ההורים, עשויים להוביל לקשיים. הם מצריכים שינוי בהרגלי החיים של בני הזוג, וחוזה שהתאים עד כה, כבר לא מתאים. 

הבנת המחיר שאנחנו משלמים על קיום החוזה יכולה אף היא לטלטל. למשל, נעמי הסכימה להיות הדמות הקבועה עם הילדים בעוד שירון משרת כאיש קבע, אך כשהבינה שהיא מפספסת את ההזדמנות לפתח קריירה משל עצמה, תנאי החוזה כבר לא התאימו לה. 

אורגת ציפיות 

כדי להתמודד עם הפרת החוזה עלינו לעבור ארבעה שלבים:

* השלב הראשון הוא הפנמה עמוקה שבן או בת הזוג שלי הוא לא ישות קבועה. הוא משתנה ללא הרף. ניסיון לקבע אותו כפי שהוא היה בזמן שבו התחתנו, יביא אותי לחיים של אכזבה תמידית. 

* השלב השני הוא זיהוי של החוזה: כדי להגיב נכון למצב עלינו להבין אילו סעיפי חוזה הופרו, או במילים אחרות – מהן הציפיות הגלויות או החבויות, שבהן בן הזוג לא עמד. כדי לברר אותן שבי לבד בשקט, ונסי להיזכר במריבות האחרונות שלכם. כתבי על כל אחת מהמריבות איזו ציפייה שלך מבן הזוג לא התממשה והפכה לסיבת המריבה. נסי לכתוב לפחות חמש ציפיות הקשורות לכל אחת מהמריבות. הרשימה שבנית תעניק לך חלון הצצה למארג הציפיות הקיים בתוכך. 

* השלב השלישי הוא בדיקה מחודשת של הציפיות: רובנו נצמדים לדפוסי המחשבה וההתנהגות שלנו בלי שבדקנו אותם לעומק, וכאשר בן או בת הזוג לא עומד בהם, אנחנו מיד מפרשים זאת כבעיה. אך לעתים התבוננות מחודשת על הדברים יכולה לגלות שאולי דפוסי המחשבה שלי הם אלה שצריכים להשתנות. הנישואין לבן הזוג עשויים לפתוח לי צוהר לעולם חדש של מחשבות ובחירות שיצמיח אותי ויעשיר אותי. נסי לשבת מול הרשימה שבנית, והתחילי לבחון אותה: האם הציפיות בה מציאותיות? האם הן מתאימות למי שאנחנו היום? כמה כל אחת מהן חשובה לי? 

* השלב האחרון הוא כתיבה מחודשת של חוזה הנישואין: לאחר שביררתי מה אני רוצה, אנחנו יכולים לבנות ביחד חוזה נישואין חדש. שתפי את בן זוגך בתהליך שעברת, ספרי לו על הציפיות בתוכך, והסבירי לו מדוע הן משמעותיות לך. 

חשוב להסביר מהו הביטוי המעשי של ציפייה זו. כשסיימת, הקשיבי לתשובתו. שמעי מה הוא חושב על הדברים, עם מה קל לו ועם מה קשה לו, ומהם הרצונות שלו. כדאי שתהליך זה יהיה הדרגתי. אל תנסו למלא את כל הציפיות של כל אחד מכם באותה השיחה. זכרי שמדובר פה בסל רגשות עמוק שנבנה במשך תקופה ארוכה, ושעלינו להעניק זמן לבדיקתו ולחידושו.

התקופה הסוערת שאנחנו נמצאים בה מזמנת אתגרים זוגיים, ומנגד, היא גם טומנת בחובה הזדמנות ליצירת חוזה מחודש, גלוי ומוסכם, שיביא לשמחה בינינו ולגילוי של עומקי חברות והתפתחות שלא הכרנו. 

 

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה