כשהבית הופך למרכז החיים

בתקופה שבה כולנו מתכנסים בחזרה הביתה, הרבנית נעמי שפירא בוחרת להפוך את הבית לאוהל של תורה ותפילה

השנה, בחודשים האחרונים, הכול עבר לבית. הבית הפך להיות, מעבר לתפקידו הטבעי כמקום שבו חיים וגרים, גם מקום של תורה ותפילה. אומנם בתחילה הלב התכווץ על היעדר המניין ועל השקט ששרר בבית המדרש ההומה, אך הוא גם התרחב, בהכנסת התורה והתפילה הביתה פנימה. 

מדרש רבא בפרשת חיי שרה מתאר את כניסתה של רבקה לאוהלה של שרה, אותו אוהל מבורך ששרה יצרה: "כל ימים שהייתה שרה קיימת, היה ענן קשור על פתח אוהלה. כיוון שמתה, פסק אותו ענן, וכיוון שבאת רבקה חזר אותו ענן. כל ימים שהייתה שרה קיימת, היו דלתות פתוחות לרווחה, וכיוון שמתה שרה פסקה אותה הרווחה, וכיוון שבאה רבקה, חזרה אותה הרווחה. וכל ימים שהייתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה, וכיוון שמתה שרה פסקה אותה הרווחה, וכיוון שבאת רבקה חזרה. כל ימים שהייתה שרה קיימת היה נר דולק מליל שבת ועד ליל שבת, וכיוון שמתה פסק אותו הנר וכיוון שבאת רבקה חזר…"

כל הסימנים המיוחדים ששרה ורבקה הטביעו, מלווים אותנו בבתי ישראל. הענן, הברכה, הרווחה והנר. אלו המאפיינים של העשייה הנשית הייחודית, הקשר האינטימי שמשרה שכינה, גמילות חסדים, הזנה מבורכת, ואור של שלום וקדושה. עכשיו אנחנו זוכות, בצוק העיתים, להכניס עוד ממדים של קדושה אל תוך הבית – לימוד תורה ותפילה.

ואפילו אם עד עכשיו תמיד הייתה תפילה בבית, והיה לימוד תורה בבית, כעת זה קורה רק בבית. זה עשוי להיות מאתגר מאוד להכניס הכול לבית אחד, ובכלל, השהייה הממושכת בין ארבעה כתלים יכולה להיות מאוד מתסכלת, אך יחד עם זאת יש לנו הזדמנות חד פעמית משום שכאשר נחזור לבתי הכנסת, לא ניזום לימוד משפחתי. כל אחד יפנה לאן שליבו חפץ.

ה' חפץ שליבנו יהיה השנה בלימוד התורה בבית, במה שיש לבית הקטן והספציפי שלנו להציע. בחברותות או בלימוד של כולם, בכל דרך אפשרית וטובה. שנעניק אחד לשני את אהבת התורה וידיעתה, כל אחד לפי עניינו. ה' חפץ שנהפוך את הבית למקום תפילה משפחתי שבו לכל בני הבית יהיה חלק, מקטן ועד גדול. שנהפוך את הבית למקום שהשכינה שורה בו.

ברור לכול שאנחנו נמצאים במהלך אלוקי, בו מידת הבחירה האנושית מוגבלת, ורק הבחירה הגדולה כיצד להתבונן על המהלך, נשארה לנו. מי יודע אם לעת כזאת הגענו למלכות. אולי התנועה המטלטלת של הפמיניזם והשפעתה על לימוד התורה של נשים דחפה אותנו לגדול ולצמוח, כדי שנרבה גם את התורה בבית מתוך שותפות, מעורבות, ידענות ואכפתיות?

אולי כל זה מכין אותנו למצב של "ומלאה הארץ דעה את ה'" מתוך הבתים שלנו, מתוך הכוח של כל אחד ואחת, ללא השוואות, אלא מקרב לב וגודל הנשמה?     

הטור פורסם מגזין פנימה סיוון. להצטרפות למגזין https://bit.ly/2UL0Jrt

אודות הכותב/ת

Avatar

כתוב תגובה