שירת העשבים: פרשת וארא

הטבע תופס מקום מרכזי בסיפור של מכות מצרים וממשיך הלאה לפרשות נוספות בתורה, מלמד אותנו על בחירה חופשית ועל הקשר שלנו עם בוראנו

בפרשתנו אנחנו פוגשים שחקן חדש- ישן שמלווה אותנו בכול מקום ובכול זמן, אך כאן הוא מקבל במה רחבה, הטבע. משה לא מכה את היאור,כי היאור הציל אותו בילדותו, וגם הצפרדעים זוכים להערכה רבה מצד המפרשים על התפקוד המוצלח במכת צפרדע:

בפסחים נ"ג ע"ב :

מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז, כחובאו [ועלו] בביתך [וגו'] ובתנוריך ובמשארותיך אימתי משארות מצויות אצל תנור הוי אומר בשעה שהתנור חם אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה

כאשר נפליג הלאה בתנ"ך ,נוכל לפגוש את דוד המלך בזקנותו שסבל מקור,כי בגדים לא היו מחממים אותו,רק בגלל שחתך את כנף מעילו של שאול

 "ולא יחם לו. אמרו רבותינו (ברכות סב ב): כל המבזה בגדים, אינו נהנה מהם לסוף, לפי שקרע את כנף המעיל לשאול"

מובא מדרש על דוד המלך כאשר סיים לכתוב את ספר תהילים:

"זחה דעתו עליו, ואמר לפני הקב"ה: יש ברייה שבראת בעולמך שאומרת שירות ותשבחות יותר ממני? באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת ואמרה לו: דוד, אל תזוח דעתך עליך, ואני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך. ולא עוד, אלא כל שירה שאני אומרת ממשלת עליה שלושת אלפים משלים".

גם רבי נחמן מתייחס לטבע כאנושי בבחינה מסויימת:

אם היית זוכה לשמוע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך, בלי פנייה ובלי שום מחשבות זרות, ואינם מצפים לשום תשלום גמול, היית יודע כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאוד ביניהם לעבוד את ה' ביראה!

בפרשת וארא עולה  הרבה פעמים שאלת הבחירה החופשית של פרעה, אך שאלה גדולה מכך היא,מה מקום הטבע בבחירה? וכי יכול להיות שהצפרדע לא הייתה קופצת לאש? הבגד של שאול עדיין לא מצליח לסלוח לדוד?ידוע ומוכר המשפט שלא יורקים לבור ששתית בו מים, אך נראה כשאתה כן יורק לתוכו, הוא כנראה יעיף לך איזה בלוק על הראש

התורה מובילה אותנו דרך המכות אל חשבון נפש לגבי תפקידו של הטבע בעולמנו:
במצרים מתחוללת מלחמה, מלחמה של הטבע שנלחם בעצם בעצמו, אך המלחמה הזאת מתחוללת רק במוחו של פרעה-הנילוס מסמל יותר מכול את הטבע הנוכח והיציב במציאות, נהר ענק שלעולם לא מפסיק לתת מים פתאום הופך לדם, ולכן גם המותקף העיקרי.

מטרת המכות היא להראות שהטבע המוכר והידוע הוא לא עוד אוסף של נוסחאות ומספרים,יש מי שמנהל אותו ואם ירצה גם החומץ ידלק כמו שמן

מובא בגמרא במסכת עירובין : אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למדין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה

ומכאן אפשר להבין את המתחולל בתנ"ך: מטרת הצפרדע היא לסמן לנו גבורה וודאי שאין לה בחירה,אך כך התורה מלמדת אותנו לנהוג בנושא קידוש השם, כצפרדע.
המעיל של שאול לא כעס על דוד,אך עצם פגיעתו של דוד בבגד היא פגם מסוים שמנע ממנו להתחמם בבגדים בהמשך, כך גם שירת העשבים, מטרתה ללמדנו כיצד לדבר עם הקב"ה…

אלו הן רק דוגמאות מעטות על הדרך של הקב"ה לדבר איתנו וללמדנו דברים,
פרשת וארא שסמוכה לראש חודש שבט העוסק כולו בקשר בין האדם והטבע, ובלמידה שלנו מן העלים והעצים והפרחים, מראה לנו הפרשה כי החכמה היא לא להיות פרעה שגדל בתוך תחושה שתפקיד הטבע לשרת אותו וברגע שזה לא קורה הוא חסר אונים, החכמה היא להיות כמו משה שכל הזמן מנסה ללמוד מהטבע ובעצם כך בסופו של דבר, הטבע משרת אותו באמת.

שבת שלום!

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה