וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן—כִּי-כֵן, צִוָּה-לוֹ הַמֶּלֶךְ; וּמָרְדֳּכַי–לֹא יִכְרַע, וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה."
פתאום, השנה, אני קוראת את זה ונדהמת.
כל הסיפור הזה, כל החג, הבלגן, הטירוף הזה – בגלל זה?
תחשבו שניה – סגן למלך על לא פחות ממאה עשרים ושבע מדינות, נטרף בגלל שאיש אחד לא משתחווה לו. מאמינה שמאות אלפים, אם לא יותר, כן השתחוו.
מה הפריע לו? מה הייתה הבעיה שלו להגיד שהוא איזה תמהוני הזוי שבא לו להסתבך ולהמשיך הלאה? ומה הקשר בין הדבר הזה ובין התחפושות שלנו בחג?
"וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת-אֹהֲבָיו, וְאֶת-זֶרֶשׁ אִשְׁתּו. וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת-כְּבוֹד עָשְׁרוֹ, וְרֹב בָּנָיו; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ, עַל-הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר, הָמָן–אַף לֹא-הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם-הַמֶּלֶךְ אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשָׂתָה, כִּי אִם-אוֹתִי; וְגַם-לְמָחָר אֲנִי קָרוּא-לָהּ, עִם-הַמֶּלֶךְ. וכָל-זֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי: בְּכָל-עֵת, אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת-מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי–יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ"
המן התעלם ממה שהיה לו. הוא היה מודע, הכיר, יכול היה אפילו לפרט את התכולה – אבל בחר למקד את המבט וההתנהלות בדבר היחיד שלא היה לו ושגם לא היה בשליטתו.
ומכאן – הדרך אל המפלה מהירה מאוד.
כמה פעמים בחיים שלנו אנחנו מסתכלים, מעצימים את ה"אין"?
יודעים ומשננים מנטרות על ה"יש" אבל באופן טבעי יודעים לפרט מה עוד חסר, למה זה לא באמת טוב כמו שאנחנו חושבים, למה עוד אפשר אחרת? כמה פעמים אנחנו עושים את זה עם הילדים שלנו?
כמה פעמים בחיים אנחנו מעצימים את האין?. אילוסטרציה
ובעיניי, הדרך להסתכל על זה היא דרך התחפושות.
ההבנה שמה שאני רואה הוא רק תחפושת, סיפור שאני מספר לעצמי, שהוא לא האמת, בטח לא כל האמת. שחבשתי עכשיו משקפיים של שוטרת, מכשפה, סוהרת או אסירה. אבל שאני יכולה גם ממש בעוד רגע להפוך לפייה, קוסמת, אינדיאנית או נמרה.
וכך גם מי שמולי.
ואף אחד מהם לא יהיה מי שאני באמת. או הם. אלו הסיפורים שאני מספרת לעצמי.
והבחירה היא שלי, בידיי, תמיד. איפה למקד את המבט, על מה לשים את הדגש.
המן בחר להסתכל על מיליגרם של רע בתוך העושר – ומצא את עצמו תלוי על עץ.
מרדכי הצליח למצוא זיק של תקווה בתוך עולם מתמוטט – וזכה לתהילת עולם.
ואיפה אתם?
פורים שמח?
