כוחה של סליחה: מיכל דליות על סליחה בין בני המשפחה

זה השבוע האחרון של חודש הרחמים והסליחות. מי שיעבור על יד בתי הכנסת מאוחר בלילה או מוקדם בבוקר, ישמע את קול המתפללים שמפלח את הדממה עם אמירת הסליחות.
מה כוחה של המילה "סליחה", ואיך ניתן ליישם אותה נכון לא רק בתפילות אלא גם בביתנו ובמשפחתנו? – על כך מרחיבה מיכל דליות, "סופר נני", יועצת משפחתית ובעלת בית ספר להכשרת יועצות משפחה.

מהי המשמעות של המילה סליחה בשביל ילד?

"קודם כל, חשוב להבין שלסלוח למישהו זה תהליך מאוד עמוק שמצריך דיבור על רגשות." מסבירה מיכל, "עם זאת, סליחה בשביל הילדים היא ערך מופשט. זה משהו שהמבוגרים מבינים את המשמעות שלו והרבה פעמים הילדים עדיין לא. מבחינת הילדים זו מילה שלעתים הם נדרשים להגיד אותה, אבל לא תמיד הם מבינים את ההקשר. למשל – התנהגת לא יפה אז תבקש סליחה. אם מדובר בילד טוב ומרָצה הוא יבקש סליחה מבלי שהוא מבין מה קרה ועל מה הסליחה, ויתרה מכך, הוא ילמד מזה שיש מילה אחת שברגע שאומרים אותה היא מוחקת את כל העבירות, הכל חוזר לקדמותו והילד יכול להמשיך כרגיל."

אז איך בעצם ניתן להטמיע נכון אצל ילדים את משמעות המילה?

"בעיניי פחות חשוב שהילד יגיד סליחה אלא יותר חשוב שיבין את משמעות הפגיעה באחר. למה קשה לנו לבקש סליחה? כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו בעצם מבקשים מהאחר לוותר על כל הרגשות האחרים שעוברים עליו בגלל הפגיעה שלנו בו- העלבון, הרצון להחזיר חזרה וכו'. הוא נדרש לוותר ולהכיל את הפוגע, ולכן משמעות הסליחה היא מאוד עמוקה ומאוד רצינית וחשוב שהילדים יבינו את ההשפעה של המעשים שלהם על בני האדם האחרים. לכן, במצבים שהילד פגע, אפילו בנו ההורים, והוא בא ואומר "סליחה סליחה" – כדאי לקחת קצת זמן לפני שאומרים "סלחתי". אפשר להסביר לו שהמילים שלו היו לא פשוטות ולוקח לנו זמן להירגע ולסלוח. כדאי להשתמש במילים שיביעו את ההרגשות שלי – אני עצובה, אני פגועה, אני מאוכזבת. הוא צריך להבין שסליחה זה תהליך ולא מילת קסם שמוחקת הכל."

סליחה זה תהליך – לא מילת קסם. תמונת אילוסטרציה מתוך שאטרסטוק

אם אני כאמא מתעכבת לסלוח לילד כשהוא מבקש סליחה, זה לא עלול למנוע ממנו להבא לבוא ולבקש סליחה?

"לא, כי אני לא משחקת סתם איזה משחק. אני באמת פגועה. כמובן שהכל תלוי בגיל הילדים. כשמדובר בילדים צעירים בגילאי 3-5 אני אקצר את התהליך, וכשמדובר בילדים יותר בוגרים אני ארחיב את התהליך ואסביר בדיוק מה אני מרגישה. אגב, ההתנהלות ההורית שלי תמשיך כרגיל ואני אמשיך לבצע את התפקיד שלי למרות שהילד ואני עדיין בתהליך של סליחה."

מה כדאי לעשות במצב שהילד מרגיש פגוע מההורה?

"הדבר מצריך שיקול דעת של ההורה. כלומר, זה שהילד נפגע זו עובדה. השאלה היא – ממה הוא נפגע. אם הוא נפגע ממשהו שההורה עשה מתוך תפקידו כהורה והילד פחות אהב את זה – אפשר לומר: "אני מצטער שפגעתי בך ואני מבקש את סליחתך, אבל חשוב שתבין שזה לא ימנע ממני לבצע את התפקיד שלי כהורה, ולפעמים התפקיד שלי לא ימצא חן בעיניך אבל זה מה שנדרש כרגע". יש מצבים שההורה בודק ורואה שהוא פגע בילד בלי שום הצדקה, ואז חשוב לבוא ולהגיד: "אני מבקש סליחה שפגעתי בך, הסקתי מסקנות מהר מדי ולא ראיתי את כל הדברים כפי שהם" וכו'. אני חושבת שהורה שבא ומבקש סליחה בצורה כזאת – זה מראה על עוצמה גדולה ועל חוזק הורי.

"יש אנשים שאצלם המילה 'סליחה' יוצאת מהפה אלפי פעמים ביום, אבל לא תמיד המצב מצריך שימוש במילה זו." מסכמת דליות, "לפעמים אפשר רק להתנצל. 'סליחה' זו מילה גדולה ומשמעותית שמביאה איתה מטען לא פשוט שמצריך משני הצדדים לעבור תהליכים לקראת הסליחה".