בנטילת ידיים יש הרבה ענווה והסכמה להתנקות. היא מרוממת את הידיים, מרוממת את הנפש ומביאה לניקוי ולהורדת מחיצות ומסכים. זה אפשרי כשאני באה ממקום של דלות, פניות, ענווה והסכמה להיטהר.
שתי הידיים הן כנגד שני חדרי הלב. לכן הגברים מניחים תפילין על היד, כדי לפעול על הלב. כשאני נוטלת ידיים אני מכוונת לטהרת הנשמה: שהלב יתנקה, וכל מה שצריך יישטף. ומתוך כך מגיעה הרבה שמחה, שנאמר: "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי".
סוד ההלכה:
נטילת ידיים היא מצווה יקרה ומלאה סגולות וברכה. רבי אליעזר בן הורקנוס כתב בצוואתו: "בני, הוה זהיר בנטילת ידיים, כי נטילת ידיים בכלל הדברים העומדים ברומו של עולם". נטילת ידיים כשרה בכל כלי, ולכן אפשר ליטול ידיים גם מכלי חד־פעמי. נשים לב כי אופן הנטילה משתנה בהתאם לפעולה הרוחנית הנדרשת:
נטילת ידיים בבוקר: בלילה הנשמה עולה, ושורה על הגוף רוח טומאה. כשקמים היא מסתלקת, ונשארת בקצות האצבעות של הידיים והרגליים. את הטומאה מסלקים מהידיים באמצעות הנטילה, ועושים זאת באופן של נטילה לסירוגין: מרימים את הנטלה ביד ימין, מעבירים לשמאל, ומתחילים לשפוך על כל כף יד ימין, ואז על שמאל, וחוזרת על כך שלוש פעמים על כל יד. בסך הכול שש פעמים.
אין ליטול את הידיים מעל כלים בכיור, ואם היו שם כלים, יש לשטוף אותם במים נקיים, כדי לא להיפגע מרוח הטומאה.
נטילת ידיים לסעודה: על פי הקבלה, זמן האכילה הוא זמן גבוה מאוד, שכן עיקר עבודת האדם בעולם הזה היא עבודת הבירור, שנעשית בעיקר בזמן האכילה: בירור ניצוצות הקדושה שגנוזים במאכלים. הנטילה באה להכין אותנו לקבלת השפע והברכה של זמן האכילה.
אופן נטילת הידיים לסעודה: מרימים את הכלי ביד ימין ומעבירים לשמאל, כדי להמליך את החסד (ימין) על הדין (שמאל). כעת יד שמאל שופכת מים על כל כף יד ימין שלוש פעמים, ויש לשים לב שהמים מכסים את כל חלקי כף היד. בשלב זה לא מעבירים את הכלי ישירות ליד ימין, אלא מניחים אותו על הכיור או על השיש, ומשם יד ימין לוקחת, ושופכת בחזרה על יד שמאל שלוש פעמים.
עיקר נטילת הידיים היא ההגבהה שלהן כלפי מעלה, כדי לקחת את כוחות העשייה ולרומם אותם לעולם החוכמה והקדושה, ולכן מיד לאחר הנטילה מרימים את הידיים עד גובה הראש.
לפי הקבלה יש חשיבות גדולה בשפשוף היד לאחר הנטילה, ולכן מיד לאחר הנטילה יש לשפשף שלוש פעמים את יד ימין בשמאל, ושלוש פעמים להפך, ואז לברך: "על נטילת ידיים". אחרי הברכה אני פורשת את הידיים כמתכוונת לקבל את השפע, ורק לאחר מכן מנגבת אותן היטב.
המשך הכתבה בגיליון טבת תשפ"ו,
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן
