הכותבת היא אמא לתשעה ילדים שחקנית ויוצרת תאטרון
"הימים האלה שלפני יום השואה תופסים אותי בדיוק שם, בנקודה שבין הפחד לנקודת החירות. בין ההבנה שהחירות לא מובנת מאליה, שאחים שלנו איבדו אותה במובן הכי קשה לבין הצורך שלי לומר לעצמי שכאן בארץ ישראל כבר לא נאבד, שם אני מתערערת." צופיה לקס במחשבות על הימים האלה, שבין חג החירות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה
"לאן נעלם לי החג? איפה 'ותעש משתה נשים?' איפה 'המלכה אסתר'? ואיך זה שכל היום הזה היה מירוץ אחד גדול בלי רגע להנות ממנו?" צופיה לקס במחשבות על פורים שקרב בצעדי ענק, ועל המחשבה שאולי השנה, זה יהיה אחרת
רחם הוא כבר לא המקום המוגן ביותר עבור תינוק. כשתינוק אחד נרצח עוד ברחם עמו, ונקבר ארבעה ימים אחרי צאתו לאוויר העולם. צופיה לקס זועקת את זעקת הכאב על הירצחו של התינוק עמיעד ישראל הי"ד בפיגוע הטרור השבוע בעפרה
"מתי בפעם האחרונה יצאנו סתם כך שנינו לבית קפה והתלבטנו בין פאד-טאיי סלמון לרביולי בטטה עם שמנת? מתי בפעם האחרונה עצרנו את הכל וישבנו סתם לפטפט?" צופיה לקס בטור געגוע לבילוי הזוגי שהפך לנחלתם של הזוגות הצעירים ולהורים שהילדים שלהם כבר עזבו את הקן.