מולדת יחפה: געגועים לגוש קטיף
15 שנים עברו, ועדיין, אין שנה שאני לא בוכה בשבוע הזה על הגירוש מגוש קטיף
15 שנים עברו, ועדיין, אין שנה שאני לא בוכה בשבוע הזה על הגירוש מגוש קטיף
בכל שנה, מאות אלפים מגיעים בכל שנה להילולת ל"ג בעומר במירון, אך רק בודדים חיים ונושמים את ציון קברו של הרשב"י ביומיום. אנשים שהפכו את המקום לביתם השני וכאלו שמתכוננים להילולה חודשים רבים מראש ולוקחים בה חלק פעיל מספרים על ההקרבה, על התרוממות הרוח, על הניסים ועל זכותו של הצדיק
הכתבות שריגשו אתכן, המרואיינות שגרמו לכן להזיל דמעה והתופעות שלא השאירו אתכן אדישות. תשע מנויות כותבות על שינויים מסעירים שהתחוללו בחייהן בעקבות כתבות שקראו בפנימה
בתוך חמש שנים הפכה איילת לאש מאנונימית לאושיית פייסבוק עם כמעט 15 אלף עוקבים. מדי יום היא חושפת סיפורים מסמרי שיער על הנעשה בהתיישבות, מותחת ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה ומשמיעה את קולם המושתק של מאות אלפי אזרחים. את כל זה היא עושה בהתנדבות ובשעות הפנאי. ביום יום היא קודם כול אימא, מורה ומחנכת אהובה שמסרבת להכניס את דעותיה הפוליטיות אל הכיתה
יהודה גליק והדס דיסין פותחים את הבית, את הלב וגם את הזיכרונות הכואבים מבני הזוג שאיבדו. תשעה חודשים אחרי שעמדו בהתרגשות מתחת לחופה, הם מספרים איך בונים זוגיות מאפס והופכים מקום חדש לבית ל-12 ילדים. "זוגיות חדשה וכניסה למשפחה מורכבת היא משימה שדורשת זמן, תשומת לב והשקעה", הם אומרים, "צריך להצטייד בהרבה אורך רוח"
הן הצטופפו יחד במשך תשעה חודשים בבטן אמן, הגיעו לעולם בזו אחר זו, חלקו בגדים וחברות ולמדו באותן הכיתות. ארבעה זוגות של תאומות מספרות על האתגרים, הייחודיות, הקשר שאין שני לו והתגובות המבולבלות והמשעשעות של הסביבה. פרויקט מיוחד
מבית הילדים להר ברכה: הרבנית ענבל מלמד מסכמת שלושים ואחת שנים שנה ביישוב שהפך לה לבית, ומשתפת בחבלי הלידה הקשים שחוותה יחד עם ראשוני המתיישבים במקום. לכבוד השנה החדשה היא מספרת גם על הקיבוץ שבו גדלה, על החזרה של משפחתה בתשובה ועל העבודה הציבורית הבלתי פוסקת. בין לבין היא מגלה איך מגדלים שלושה עשר ילדים ואיזה ספר של בעלה נכתב לבקשתה
עשורים אחרי שעזבו את העולם החילוני, ילדיהם של בעלי תשובה רבים בוחרים לעשות דווקא את המסלול ההפוך. שלוש אימהות בעלות תשובה מספרות באומץ ובגילוי לב כיצד למדו לקבל את ילדיהן באהבה על אף שבחרו בדרך שונה, ואיך שולחן השבת שלהן הפך מאירוע מפלג וטראומטי לרגעים משפחתיים של קבלה והכלה
במשך שנים בחרה מירית הררי להתרחק מאור הזרקורים. בשנה האחרונה, בעקבות מחלת הסרטן שפקדה אותה, מצאה את עצמה במרכז העניינים ובתפקיד חייה. מדי יום היא מעניקה תמיכה וחיזוק לחולים אחרים ולבני משפחותיהם, אלפים עוקבים אחריה ברשתות החברתיות ושואבים ממנה כוחות ותקווה. למרות הכל, היא בטוחה שהיא נמצאת בתקופה היפה בחייה
איך מגיבים לילד שמתחצף? למה לא משתלם לצאת מהכלים? מהן ההשלכות המשפחתיות של הסמארטפונים? ואיזו סנקציה אפקטיבית יותר מעונשים שרירותיים? מיכל דליות לא מפחדת להגיד את כל האמת בפרצוף. ראיון חגיגי לרגל פתיחת שנת הלימודים