);

קוראים לזה לגדול

אני חיה לגמרי בשלום עם ערימות הכביסה שממלאות כל מקום בבית, למדתי לנשום ולשחרר וזה החיה אותי. טור אישי

איך אני יודעת שגדלתי בנפש?
התחילו להיות לנו ערימות כביסה בבית. על הספה,על המיטה שלנו,על חבלי הכביסה.
למה זה אומר שגדלתי בנפש? כי יש פה תנועה פנימית שלפני כמה שנים לא הייתה קיימת.
זה לכאורה כ"כ טכני ותו לא,
אבל יש פה התבוננות פנימה ובחירות מחודשות לאיך יראה הבית שלי,שלנו. ללמוד לשחרר ולהרפות, ולבחור על מה לשים דגש ומשמעות בחיי היומיום.

למדתי לזוז הצידה ולשחרר . אילוסטרציה

עד תחילת ההריון של לביא שלנו,עשיתי את רוב מטלות הבית לבד,עם גיבוי של בעלי לפרקים. היה לנו כלל שבעלי הביא: מקפלים כביסה ישירות מהחבל ורק אז  תולים את החדשה.
ועמדנו בזה 7 וחצי שנים מתוך שנות נישואינו.

ואז הגיע הריון מבורך ואיתגר את גופי,וכשהייתי 24 שעות ביממה סביב בחילות והקאות ועירוי נוזלים, הבנו שהגיע הזמן לעשות שינוי והכנסנו נערה שתעזור לנו בניקיון.
יש לי את הסדרים שלי, את שיטות הניקיון עליהן גדלתי ופתאום התבקשתי ללמד את עצמי לזוז הצידה ולאפשר למישהי חיצונית לעשות כפי שנכון בעיניה.
וזה החיה את נפשי.
גם אם באמת לא תמיד הבית היה נקי לשביעות רצוני, למדתי לנשום ולשחרר וגם ללמד מה חשוב לי.

מאז ב"ה זכיתי ללדת בן מתוק וגם אחרי הלידה הרגשנו שהבית זקוק ליד נוספת שתטפל בו. נשארתי זו שאמונה על הטיפול בילדים והדאגה לאוכל ולכביסות וכמובן תשומת לב וחיבוקים ונשיקות, ואת ההשלמות עשתה כל פעם נערה אחרת שהגיעה לכאן.
ופתאום יש ערימות של כביסות בכל מקום. ואם פעם בקושי השתמשתי במייבש היום אני לגמרי חיה איתו חיי שלום ורעות. מכבסת ומייבשת.
איך אומר אמיר דדון? קוראים לזה לגדול.

אודות הכותב/ת

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) בתאריך

    ואווו כל הכבוד מקווה שאגיע ליום הזה.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: