אם ילד סירב למזון, הוא לא אוהב אותו – לעיתים ילדים צריכים להיחשף למאכל פעמים רבות עד רצון לנסות אותו או להתרגל אליו. וכן – זה תקף גם לירקות. מומלץ להמשיך להציע לילדים מגוון מזונות, מבלי ללחוץ עליהם, ולגוון בדרכי ההגשה.
כריך וגמרנו – לרוב נצייד את הילד בכריך לבית הספר, אך לעיתים ביום לימודים ארוך הכריך לא יספיק, והילד יכול לפנות לחטיפים או לחזור מורעב הביתה. שאלו אותו ובהתאם ציידו בעוד כריך, פרי, ו/או חטיף טבעי כמו צ'יפס פירות ללא טיגון, חטיף תמרים חטיף תמרים עם 100% מרכיבים טבעיים – כמו "ילדודס" מבית FREE שיכולים להוות ארוחה קלה נוספת.
תפריט ילדים בבקשה – אם תמיד נלך על "שניצל וצ'יפס", העדפות המזון של הילדים יתקבעו בהתאם, דבר שיכול ליצור גם בררנות אכילה. במקום להכין מנות "של ילדים", נסו למצוא מנות פשוטות להכנה שאפשר לשתף אותם בהכנה שלהן, וכך להגדיל את הסיכוי שירצו לאכול מהן יחד איתכם.
אם לא תאכל, לא תגדל – לא מעט הורים מדרבנים את הילדים לאכול יותר ולסיים מהצלחת, מהחשש שלא אכלו מספיק. בפועל, לילדים בריאים יש ויסות רעב ושובע טבעי, והם יאכלו כשהגוף שלהם זקוק לכך. התערבויות כאלה יכולות לשבש את הויסות הזה, וליצור מתח מיותר.
ממתקים לא בבית – ילד שההורים שלו אוסרים עליו לאכול ממתקים, עלול לאכול אותם בסתר, לחוש רגשות אשם ולהפריז בהם כשנחשף אצל חבריו. גם ממתקים נגישים בכל עת עלולים ליצור חוסר איזון. נסו למצוא את דרך האמצע, וליצור סביבה לא קיצונית.