אשתו, הרבנית שרון רימון, יושבת לידו ומהנהנת. היא יודעת כמה שעות והשקעה נדרשו כדי להעניק לציבור כוחות בימים האלה, וגם היא מאמינה באמונה שלמה שבתקופה הזאת טמון סוד הגאולה.
בשנה וחצי האחרונות פגשו הרב רימון ואשתו שרון את הכאב וההתמודדויות של מלחמת הקיום מכל זווית אפשרית. "מתחילת המלחמה אנחנו פוגשים את עם ישראל במקומות הכי כואבים שידענו. ליווינו משפחות נופלים, חטופים, מפונים וחיילים. גם את ליל הסדר נחגוג עם 400 אלמנות ויתומי מלחמה וטרור".
ליל הסדר שמפיקה עמותת 'נאוה' עם אלמנות ויתומים כבר הפך להם למנהג קבוע בעשרים השנים האחרונות. "בדרך כלל אני משתדלת להפריד בין התפקידים הציבוריים שלנו ובין המשפחה הפרטית שהקמנו", מספרת הרבנית. "התפיסה שלי היא שהילדים שלנו לא פחות חשובים מאף אחד אחר והם ראויים למלוא תשומת הלב. אבל בשביל האירוע הזה, כל המשפחה מתגייסת".
זו הפעם הראשונה שהם מתראיינים יחד. חיפוש קצר בגוגל יעלה עשרות אלפי תוצאות על שמו של הרב רימון, אבל הרבנית לרוב מעדיפה להתרחק מאור הזרקורים, והסכימה הפעם לעשות זאת רק לטובת קוראות 'פנימה'. "חשוב לי שנשים בתקופה הזו ישמעו דברים מחזקים", היא מסבירה את החלטתה. "בימינו קל לשקוע לנקודת המבט שמתמקדת רק בקושי, אבל תפקידנו הוא להגביה את המבט ולהסתכל לאופק. מי שחי בחו"ל ולומד על ישראל רק מהתקשורת חושב שכולנו פה בדיכאון, אבל אנחנו רואים פה יום יום את הניסים, ויש לנו חיים מלאים, והם מלאים בנחמה.
"לפני שבוע חיתנו את בתנו", היא מוסיפה בנימה אישית, "ראינו במו עינינו את התגשמות הנבואה 'עוד יישמע בערי יהודה… קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה'. אסור להתעלם מהמורכבות ומהקושי, אבל חייבים לראות את ההצלחות והגודל של התקופה הזאת, ושבזכות החיילים שלנו, שמחזיקים את החזית במאמץ גדול, אנחנו זוכים לחיות פה".
תורה שבלב
הרבנית שרון רימון (52) מלמדת תנ"ך בבתי מדרש לנשים וכותבת מאמרים ותוכניות לימודים לבתי ספר בארץ ובעולם. אלפי תלמידות צללו אל עומק התנ"ך בזכותה. היא מלמדת שיעורים בתנ"ך בבתי מדרש לנשים בנשמת, במת"ן ובשלוחת ישיבה יוניברסיטי בארץ. במקביל היא כותבת תוכניות לימודים לרשת אמית ולבית הספר ברקאי בברוקלין, וניתן למצוא את שיעוריה גם בקרב תלמידי מכללת הרצוג וב־929. לאחרונה יצא לאור באנגלית ספרה Prisms על פרשת השבוע, בשני כרכים.
היא גדלה באלון שבות למשפחת בלומנצווייג. אביה, הרב אליהו, לימד אז בישיבת הר עציון. "זאת הייתה זכות גדולה לגדול בבית ששם את התורה במרכז. התורה הייתה פשוט נוכחת בכל פרט בחיים". את השירות הלאומי עשתה בגרעין בירוחם, והמשיכה ללימודי הוראת מדעים ותנ"ך במכללה בבית וגן.
"עוד בתור ילדה התעניינתי בתנ"ך, ועד היום אני מאוד נהנית מהלימוד עצמו", היא מספרת, "אבל אני לא לומדת רק בשבילי. חשוב לי להגיע עם הלימוד שלי אל הקהל הרחב, כי בסוף המטרה היא שהתורה תצליח להגיע ללב של כמה שיותר אנשים".
שנים אחרי שעזבה את ירוחם, אביה התבקש לייסד שם ישיבת הסדר, שפורחת שם עד היום. "ירוחם של אז הייתה חור בקצה העולם שמעט מאוד אנשים גרו בו. המטרה הייתה להביא אנשים שיבואו לגור שם, ואפשר לומר שהצליחו". באחת הנסיעות המשפחתיות לירוחם היא פגשה לראשונה את בעלה לעתיד, בחור צעיר שעשה את צעדיו הראשונים כר"מ בישיבה.
היום הוא מוכר בתור הרב יוסף צבי רימון (57), פוסק הלכה שהוציא לאור ספרי הלכה והגות רבים, מכהן כרב המועצה האזורית גוש עציון, נשיא תנועת המזרחי העולמי, רב המרכז האקדמי לב ורב בית כנסת באלון שבות. נוסף על כל אלה הוא גם עומד בראש עמותת 'שגרירים בלב' הפועלת לעידוד שידוכים, ארגון 'לאופק' ועמותת החינוך התורנית 'סולמות' שמפיקה את סדרת הילדים 'רצים למשנה'. בין לבין הוא גם נותן מענה הלכתי יומיומי לרבנים, לרופאים וליועצות הלכה.
"התחלתי בללמד שיעורים בישיבת הר עציון", הוא נזכר, "ואז הרב בלומנצווייג אמר לי שתלמידים בישיבת ירוחם ביקשו שאבוא ללמד שם. הוא אמר לי: 'שמעתי שהחבר'ה מאוד נהנים ללמוד אצלך. מה אתה מלמד?' עניתי לו שאני מלמד הלכה והוא התחיל לצחוק, כי זה תחום שתלמידים בדרך כלל לא כל כך מתפעלים ממנו. אבל ברוך ה' זה יצר כנראה משהו, ומשם הכול התגלגל". מאז, כל פעם ביקשו ממנו ללמד בעוד מקום ולקחת תפקידים נוספים, ולפי דברי הרבנית, הוא מתקשה להגיד לא.
יחד הם הקימו את ביתם באלון שבות, ובמהלך השנים נולדו להם שמונה בנות. "יש לנו אולפנה משלנו", הם צוחקים.
הלכה נגישה
אנחנו נפגשים בלשכה של הרב. תפסנו כמה רגעים פנויים אחרי מנחה גדולה ולפני נסיעת עבודה שלו לתפוצות. לאורך הקיר מאחורינו נפרש ארון הספרים הגדול של הרב. מהספרייה הענקית הזו אפשר ללמוד על הדרך ששניהם עשו יחד. במהלך השיחה הוא קם שוב ושוב לספרייה ושולף ממנה בהתלהבות בדיוק את הספר שחיפש.
בהתחלה הוא קם להביא את הספרים שהרבנית כתבה באנגלית על חמישה חומשי תורה, אחר כך שלף את הספר הראשון שכתב, בשבוע לפני חתונתם, על ברכת המזון. אחריו הגיעו הספר הראשון שיצא לאור על השמיטה, ההגדה של פסח שנמכרה באלפי עותקים, ספר לימוד משפחתי על הלכות בין אדם לחברו וספר קומיקס של 'רצים למשנה'. כל הספרים הללו הודפסו בעשרות אלפי עותקים במהלך השנים כדי להנגיש הלכה והגות תורנית לכל דורש.
"אני בכלל חלמתי להיות רופא. אפילו כשיצאתי לדייטים מישהי החליטה לחתוך כי היא רצתה להתחתן דווקא עם מישהו שימשיך בתורה", צוחק הרב.
הוא גדל בתל אביב ונקרא על שם סבו, המשורר יוסף צבי רימון. "מההורים שלי קיבלתי המון. הם האמינו בי מאוד ונתנו לי כוח לחשוב שאני יכול להצליח בהכול. אם כילד הייתי לוקח דבר תורה שקראתי באיזה עלון ואומר אותו בשולחן שבת, אבא שלי היה מתפעל: 'וואו! איזה דבר תורה, מיד במוצאי שבת אתה צריך להעלות את זה על הכתב'. או שבכיתה ו' החלטתי לצבוע את הסלון בבית. קניתי צבעים וגלגלת וצבעתי את כל הקיר בצבע קרם וזהב. כשההורים שלי חזרו הם אמרו, 'וואו! דבר כזה לא ראינו', ולא הורידו את זה 15 שנה. אני חשבתי שזה הדבר הכי יפה בעולם, אבל אחרי שהתחתנו אשתי אמרה שהיא לא בטוחה שזה כל כך יפה…" הוא אומר בחיוך.
"מצד שני, זה היה בית שהיו בו גם דרישות מאוד גבוהות", הרבנית מעירה והרב מסכים, "זה היה השילוב המנצח בין כללים ברורים להערכה אינסופית. הייתה הכוונה לומר דבר תורה, להגיד אותו בעל פה, לשבת לכתוב, לשאת דברים בבית הכנסת גם אם אתה מאוד צעיר. לתת בך את האמון שאתה מסוגל לבצע משימות מורכבות, ובסוף לפרגן לך על זה".
בנערותו הוא למד בישיבת נתיב מאיר, משם המשיך לישיבת הר עציון, שירת בשריון, חזר לישיבה וכאמור תכנן להתחיל בלימודי רפואה, "עד שהרב ליכטנשטיין זצ"ל קרא לי לחדרו והסביר לי כמה חשוב להיות רופא, אבל שבמקרה שלי עליי להמשיך בתורה. הוא אמר לי: 'זה הייעוד שלך וזאת השליחות שלך'. ידעתי שהוא צודק, כי תמיד אהבתי ללמד ולכתוב, הייתה לי סקרנות להלכה ולמקורות, ועם השנים גיבשתי סגנון ושיטת לימוד שתפסו את התלמידים".
שיטת הלימוד שהוא פיתח נקראת "הלכה ממקורה". היא מאופיינת בשפה נגישה ובתרשימים ויזואליים רבים, ומציגה בשיטתיות את השתלשלות ההלכה מהמקורות בתורה, דרך המשנה והגמרא עד ליישומה בדורנו.
"במשך עשרים שנה ישבתי ובעיקר למדתי תורה", מסביר הרב על התפתחות השיטה. "מה שעוזר לי בלימוד זה לשבת ולכתוב בצורה מסודרת את מה שאני לומד. אני מכין לעצמי תרשימים וטבלאות שעושים סדר בהבנת המהלכים המורכבים. כך, במשך השנים נוצר לי מאגר ענק שמשמש אותי גם היום.
"אני חושב שצריך ללמד הלכה בצורה חכמה וידידותית", הוא מבהיר. "כך לימד אותנו מרן הרב קוק, שאנחנו צריכים לא להוריד מהעומק, אבל לדבר בשפה של הדור. אם מדברים על התורה בשפה גבוהה, מי שלא שקוע בפנים יתקשה להבין. רציתי להנגיש את עולם ההלכה בצורה עמוקה וחכמה, כי אנשים הם חכמים, הם רק צריכים שהלימוד יהיה בשפה שלהם".
הספר הראשון שלו יצא לאחר שתלמידיו ביקשו לפרסם את סיכומי שיעורי ההלכה שהעביר לקראת שנת השמיטה. הוא יצא במספר מהדורות, ומאז הוציא הרב עוד ועוד ספרים שהפכו לחלק אינטגרלי מארון הספרים היהודי, בשלל נושאים, כמו צבא, חגים ומצוות שבין אדם לחברו.
אי אפשר לפספס את ההתלהבות בקולו כשהוא מדבר על הלימוד וההלכה. האהבה לתורה ניכרת עם כל ספר שהוא פותח ועם כל זיכרון שהוא מעלה. "ניגש אליי הרב שהיה אחראי על הוצאת הספרים במוסד הרב קוק, וביקש שאוציא עוד ספר כמו שכתבתי על השמיטה, רק על הגדה של פסח. זה ספר שאנשים מכל הזרמים בישראל קונים שוב ושוב מדי שנה. אני חושב שזה מתאים לדור שלנו. אנחנו חיים בדור שמסוגל לשאול שאלות בלי שזה יערער אותו. שאילת שאלות זו יכולת של בני חורין, בשונה מעבד, שנאלץ לעשות מה שאומרים לו בלי אפשרות לשאול ולערער. מי ששואל כדי לברר, מוכן גם להיות טוב יותר. כך צריך גם לחנך את הילדים שלנו, לא לפחד לשאול. ככה זה בדור הגאולה".
המשך הכתבה בגיליון ניסן תשפ"ה,
קרדיט: שולמית בן ישר
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן
