חלב, אם 

היא התקבלה לתוכנית פוסט־דוקטורט בהרווארד אחרי דוקטורט במכון ויצמן, ודרכה להיות מדענית באוניברסיטה היוקרתית הייתה סלולה, אך הרצון להיות אמא שינה לה את התוכניות. היום ד"ר אביטל בק מפתחת חלב אם במעבדה, מקדמת נשים דתיות וחרדיות כיזמיות בעולם ההייטק, לומדת ומלמדת תורה, ומצליחה לחייך לאורך כל הדרך

 

רגע לפני שד"ר אביטל בק הגשימה את חלום חייה ועמדה לטוס לארצות הברית לפוסט־דוקטורט, היא נאלצה לגנוז את התוכניות ולחשב מסלול מחדש. "רציתי קריירה אקדמית", היא מספרת, "את הדוקטורט שלי בביולוגיה מולקולרית של התא עשיתי במכון ויצמן. המטרה שלי הייתה להיות מדענית, והתקבלתי לפוסט־דוקטורט בהרווארד".

היה זה הישג מרשים, להתקבל לאוניברסיטה היוקרתית ולעשות שם את המסלול האקדמי בתחום הסוכרת, שבו התמחתה. במשך עשור תכננו היא ובעלה את הנסיעה הזאת, חסכו כסף, לא חידשו את הרהיטים בבית כי עוד רגע הם טסים, אך החלום נתקל שוב ושוב בקשיים שעמדו זה לצד זה על המאזניים כמו הקלישאה הוותיקה: קריירה מול חיי משפחה.

"המון שנים התביישתי לספר את זה", היא משתפת בכנות. "היו לי אז שני ילדים, ולא הצלחתי להיכנס להיריון נוסף. רציתי משפחה גדולה, ואמרו לי – יש לך בן ובת, מה את צריכה עוד. ידעתי שטיפולי פוריות בחו"ל עולים כ־150,000 דולר לכל סבב, ופה בארץ זה מסובסד. היינו זוג צעיר, לא יכולנו להרשות את זה לעצמנו, ואמרתי לעצמי שאני צריכה לדחות את הפוסט־דוקטורט. אין מה לעשות. אלה שנות הפוריות שלי, אם אני נוסעת עכשיו, זה לא יקרה. הממוצע בתחום שלי הוא לנסוע לשש שנים, ואם אני נוסעת, יש סיכוי שאני מוותרת על המשפחה. היום הילדים שלי צוחקים ואומרים לי – איזה פראיירית, לא נסעת בשביל ללדת אותנו? אבל אני לא מצטערת לדקה".

מגדלת החלב 

בק, 42, היא כיום אמא לשבעה ילדים ומנכ"לית חברת הפוד־טק הישראלית WILK, חברה שמפתחת חלב אם מתורבת במעבדה. 

סגולות חלב האם ידועות עוד מימי בראשית, אולם מחקרים עדכניים מאמתים את המידע הזה וקובעים כי חלב אם חשוב להתפתחות התינוק בחודשים הראשונים. מנגד, ישנן נשים שאינן יכולות או אפילו רוצות להיניק, וליבן נחמץ לנוכח המחקרים הללו או לנוכח תגובות הסביבה, והן מחפשות את הפורמולה הטובה ביותר להזין בה את תינוקן. 

אל מול הפורמולות הקיימות בשוק, חברת WILK הציבה לעצמה יעד שאפתני: לגדל חלב אם, הכי קרוב למקור, במעבדה. "לא כל אישה יכולה להיניק, ואין שום סיבה שתינוק שאמא שלו לא יכולה להיניק לא יקבל את כל היתרונות והתועלות שיש בחלב אם", מסבירה בק את הרעיון שעומד מאחורי הפיתוח. "המחקרים מדברים כבר שנים על יתרונות ההנקה ועל הסגולות שיש בחלב אם, ואנחנו רוצים להעניק גם לאישה שלא יכולה או לא רוצה להיניק את האופציה הזאת. המטרה היא להעשיר את הפורמולות ברכיבים מתאים מקוריים, הכי קרובים שיש לחלב אם אמיתי".

איך זה עובד בעצם?

"אנחנו לוקחים תאים מגוף של נשים שעברו ניתוח, מתרבתים אותם, זורעים ומבודדים את התאים המייצרים חלב, מגדלים אותם בתנאים הכי אופטימליים במעבדה ובעצם 'מלמדים' אותם איך לייצר חלב אם בשיטת מעבדה".

מדובר ביעד שאפתני ובפיתוח פורץ דרך, אך מתברר שזה ממש לא הדבר היחיד שעומד על סדר יומה של בק. לצד מנכ"לות חברת פוד־טק ישראלית חדשנית, שיחות עם משקיעים ופיתוח של חלב אם וחלב פרה מתורבת במעבדות המשוכללות של WILK, היא מספיקה גם לנהל שגרת בית ומשפחה, יזמות חברתית, לימוד תורה בקביעות, ריצה בכל בוקר, ולשמש כיושבת ראש תנועת 'אמונה' בעיר מגוריה.

איך מנהלים לו"ז עמוס כמו שלך?

"קודם כול, לומדים את זה. אני פריקית של פרודוקטיביות, ואני מאוד אוהבת תוכנות וכלים טכנולוגיים שיכולים לעזור לי בניהול הזמן. כשאני מרגישה שאני מגזימה במשהו, אני יושבת ועושה רשימה כמה אנרגיה אני נותנת לכל דבר, ומתחילה לתעדף – על מה אני שמה עכשיו יותר דגש ועל מה פחות. יש תקופות שאני נותנת מאה אחוז לעבודה חדשה או לפרויקט חדש, ויש תקופות רגועות, שבהן אני יכולה להגדיל את האחוזים בשאר הדברים. 

"עוד דבר חשוב שעוזר לי הוא סוד הבוקר", היא מגלה. "אני קמה בחמש וחצי בבוקר. אני מכריחה את עצמי לקום – כל פעם אני אומרת 'אני לא יכולה', ומדברת עם עצמי ואומרת 'את חייבת'. יש לנו רק חמש שניות לפני שהמוח ממציא תירוצים, אז סופרים עד חמש וקמים, וברגע שקמת זה כבר יותר קל. אני קמה ישר לנעלי ספורט ומשם למטבח, מעמידה כבר סירים לצהריים. זה לא מאוד זוהר לגעת בעוף קר בחמש וחצי בבוקר", היא צוחקת, "אני מכינה כריכים ואז עושה ריצה של חמישה קילומטר, ככה כל בוקר. אני לא נהנית מזה, אבל אני עושה את זה כי צריך".

 

מהמעבדה אל עולם הסטארט־אפ 

היא גדלה ברחובות, ועשתה מסלול די קלאסי לבוגרת הציונות הדתית: למדה באולפנת צביה בעיר, אחר כך באולפנת צפירה, שירות לאומי בבית הרב קוק בירושלים ומשם לאוניברסיטה העברית ללימודי ביוטכנולוגיה. היא נישאה בגיל צעיר, וכיום היא מתנהלת מול משקיעים וחברות גדולות כשעל ראשה מתנוסס כיסוי ראש. אני שואלת אם זה מהווה חסם כלשהו.

"האישיו של הדתייה זה רק בישראל", אומרת בק, "בחו"ל הם לא מודעים לזה. הם מכבדים את הימים שאנחנו לא עובדים. בארץ אני מרגישה שאני חייבת לתת את האקסטרה, אני צריכה להוכיח שאני טובה ומקצועית. פעם זה היה מרגיז אותי, ששופטים אותי ולא מעריכים. היום אני יותר בנינוחות עם זה, מקבלת את זה בחיוך".

אל ההייטק התגלגלה בדרך לא צפויה. בתקופה שבה ניסתה להגשים את חלום הפוסט־דוקטורט בהרווארד היא ראתה פעם אחר פעם איך החלום נתקע ולא מתממש. "יום אחד, באמצע שיעור של יעל כורסיה, הייתה לי הארה. אמרתי לעצמי: אם את כל כך מנסה ועושה השתדלות וזה לא הולך, אז אולי יש משהו אחר? אולי זה לא חייב להיות בדיוק החלום הזוהר והיוקרתי הזה?"

בימים ההם היא עבדה במעבדה בחברה קטנה, במשרה שאפשרה לה להיות גם אמא נוכחת לילדים. "חשבתי מה הדבר השני הכי זוהר מבחינתי, ולהיות מנכ"לית של החברה פתאום נראה לי זוהר לא פחות ממדענית בהרווארד. פתאום התחיל לי איזה חלום, בעצם אפילו לא חלום, עוד לא העזתי לחלום – היה לי רק ויז'ן".

היא החליטה לעשות מעשה, ובצעד נועז פנתה למנכ"ל החברה בבקשה לקידום לתפקיד ניהול. "אמרתי לו – אני יודעת שלקחתם אותי כמדענית, אבל אני חושבת שהחברה יכולה להרוויח ממני יותר. הייתי יומרנית. הוא שאל אותי איזה ניסיון יש לי, אמרתי לו שאין לי, אבל אני מוכנה ללמוד ואני אהיה ממש טובה בזה".

היא הגיעה עם המון ביטחון לפגישה, אך לצד זאת, היא גם הייתה קרובה ללידה. שלושה חודשים אחרי שילדה וחזרה לעבודה – היא ראתה שיש מנהל חדש בתפקיד שרצתה. "שתקתי, אבל הרגשתי שהרעיון הזה, שיצא מהגראז' והתחיל לצמוח בי, מקנן אצלי בראש ולא עוזב אותי. אנשים אמרו לי – יש לך עבודה קרובה לבית, שכר טוב, מה את רוצה יותר מזה? אבל זה לא הרפה ממני". 

זמן קצר לאחר מכן היו קיצוצים בחברה והורידו אותה ל־40% משרה. "נורא נעלבתי, לקחתי את זה קשה ואמרתי לבוס שלי – למה אני? והוא אמר לי משפט שהולך איתי עד היום, הוא אמר לי – בינינו, יש לך חלומות גדולים מאלה. מבחינתי זה היה אור ירוק לצאת לדרך".

תוך כדי בכי, היא מספרת, היא פתחה קבוצת ווטסאפ עם הקולגות ממכון ויצמן, והודיעה להם שהם הולכים לפתוח יחד סטארט־אפ. הם קבעו תאריך וישבו בחדר סגור לסיעור מוחות ארוך עד שימצאו רעיון טוב למיזם החדש שלהם. כעבור שעתיים הם יצאו עם כמה רעיונות טובים והתחילו את הדרך החדשה.

"פתאום היה לי זמן פנוי ביום, והתחלתי ממש מאפס. חיפשתי בגוגל איך מקימים סטארט־אפ, מה זה מצגת משקיעים. לא היה לי שמץ של מושג, אבל הייתה לי אמונה יוקדת שזה המסלול שלי, שלא סתם באה לי התמונה הזאת בראש. גייסתי כסף וכוח אדם, השלמתי קורסים באיביי, גוגל ואמזון, למדתי את השפה מחדש. נהניתי מכל רגע", היא נזכרת בחיוך, "לקחתי את זה נורא ברצינות". 

מאז היא הספיקה למנכֵּ"ל עוד כמה חברות ויזמה פרויקטים שונים, ובשנה האחרונה היא כאמור בפוד־טק, נוגעת שוב בעולמות הנושקים לרפואה. כיום WILK היא חברה הנסחרת בבורסה הישראלית ומגיעה לפריצות דרך משמעותיות בדרך להשגת רכיבי חלב אם מתוך המעבדות ברחובות.

הזהב הלבן 

בחזרה לחלב האם. המחקרים בנושא תזונת תינוקות מדברים על פערים משמעותיים בין תינוקות שינקו לכאלו שלא. ההבחנה, אומרת ד"ר בק, אינה נמדדת כשהילדים קטנים, שם אין הבדל, אלא במערכת החיסונית בעתיד הרחוק, בסיכוי להתפתחות מחלות כמו סוכרת והשמנת יתר, מחלות מעיים כמו קרוהן, ואף פערים באיי־קיו, כשהיתרון הוא לטובת קבוצת היונקים חלב האם. 

"רוב האנשים בוחנים את הילד כשהוא קטן, אבל את הסטטיסטיקה נראה כשהילד יהיה בן 40 עם עלייה בסוכרת, מול ילד עם אותו רקע גנטי שינק. חלב האם מרפד את כל מערכת המעי – כמובן, תלוי כמה ינקו ועד איזה גיל, אבל זה הרעיון. אנחנו רואים את הסטטיסטיקות האלה ורוצים לייצר את הדבר הקרוב ביותר לחלב אם".

בשנים האחרונות חברות הפורמולות מחפשות כל הזמן רכיבים חדשים כדי לקרב את עולם התמ"ל לרכיבים הזהים למקור. מדי תקופה מפרסמות החברות רכיב חדש שנוסף למוצר עם צירוף אותיות באנגלית שלא אומר לנו כלום, רק כדי להתקרב עוד קצת לרשימה הארוכה של רכיבי חלב האם, שמונה אלפי רכיבים לעומת כמאה רכיבים בפורמולה הנמצאת על המדפים. החידוש בפיתוח המזון המתורבת הוא שהוא מגיע מתוך המקור עצמו, מוכפל עוד ועוד ולומד להתחקות אחריו כמעט לחלוטין. 

"מובן שצריך להביא בחשבון שהנקה היא לא רק תזונה", מבהירה בק, "היא מגע, הפרשת אוקסיטוצין ('הורמון האהבה'), לא רק לתינוק אלא גם לאמא, היקשרות ועוד. אבל את התועלות האלה אפשר לתת גם עם פורמולה כשמאכילים בצורה מקרבת".

נוסף על ייצור חלב אם מתורבת, עובדים ב־WILK גם על חלב פרה מתורבת, גם הוא מתוך רקמות עטין של פרה, ומיועד להיות תחליף חלב ללא סבל או ניצול של בעלי החיים וללא זיהום האוויר העצום הנלווה לייצור הכמויות האדירות של החלב שאנו צורכים. 

איך הגעת להתעסק דווקא בפיתוח של חלב אם?

"כשילדתי לראשונה", היא נזכרת, "הייתי די המומה מחוסר הרצון להיניק שראיתי סביבי, לא הייתי גרופית של הנקה, אבל ידעתי על היתרונות שיש בחלב אם. היום כשאני מדברת עם משקיעים קל לי יותר להראות את החזון. המטרה בסוף היא למכור לעולמות הפורמולה רכיבי חלב אם שיעשירו את התמ"ל. המוצר יהיה יקר בהתחלה, זו טכנולוגיה פורצת דרך והיא יקרה, אנחנו ממש מדמים את גוף האדם, עם 37 מעלות המדמות חום גוף אנושי כדי לגרום לתאים להפריש רכיבי חלב אם בצורה אינסופית ומבוקרת ולתת אותה לעולם. אנחנו רואים כבר במעבדה את הרכיבים שדומים לחלב אם, וגורמים למערכת לפעול בגדול. ואנחנו לא מייצרים ליטר של זה, אלא 100 ליטר. העלויות מאוד גבוהות, עם רגולציה קפדנית מול ה־FDA (איגוד התרופות האמריקאי), ובהמשך גם מול הסוכנות האירופית. אנחנו עובדים ומחפשים כל הזמן שיתופי פעולה וגיוס כספים במטרה להוזיל עלויות, פונים בעיקר לקרנות הון־סיכון, לחברות גדולות ולממשלות".

אחוות יזמיות

לצד ניהול החברה, לפני כארבע שנים הקימה בק יחד עם חברתה ושותפתה לדרך רבקה צפריר תוכנית ליזמיות מהמגזר הדתי והחרדי. התוכנית הזו, שפועלת בהתנדבות מלאה, נוצרה מחיבור של שתיהן בפייסבוק. הן הבינו שהן די בודדות בעולם הזה, לא רק כנשים בעולם עסקי גברי מאוד, אלא כנשים דתיות וחרדיות שרוצות ליזום ולהגיע לתפקידים בכירים ואין להן כמעט ייצוג או דמויות דומות לשאת אליהן עיניים או להתייעץ עימן. 

"שאלנו את עצמנו – איפה כולן? אין שום סיבה שנשים לא יוכלו להיות בתפקידים בכירים ולהביא פרנסה טובה לביתן, לפעול וליצור דברים שהם משני עולם. לאט לאט גיליתי מיזמים מדהימים, עשינו שיתוף פעולה עם גוגל ואמזון, ואנחנו קבוצה שעוזרות אחת לשנייה. 

"כנערה צעירה באולפנה לא ידעתי שאפשר בכלל לעשות את זה", היא מוסיפה, "לא ידעתי שהשילוב הזה בכלל אפשרי, נשים בהייטק וביזמות. לא ידעתי שיש נשים שלומדות מדע ביולוגי. לא דמיינתי שאני יכולה לעשות את זה. וזה מדהים לעורר השראה בנשים לבחור בקריירות שהן לא חשבו עליהן".

 

"לאורך הדרך אמרו לי: אם את רוצה להיות קרייריסטית, להיות בתעשייה הזאת – את צריכה לעשות את זה 24/7, ולא תוכלי לעשות את זה עם הרבה ילדים. היום אני כל כך לא מאמינה בזה. אני חושבת שזה אפילו ההפך הגמור. הילדים נותנים לי כוח, לימוד התורה נותן לי כוח לעבודה – הדברים מפרים אלו את אלו. לא צריך לוותר, רק לאזן, ולעלות בהדרגה. 

"רבנו בחיי אומר לכתוב בערב ראש השנה מכתב מה אני רוצה להשיג השנה מהקב"ה. היו שנים שאמרתי לעצמי – היעד שלי הוא שהילדים ילכו לישון אחרי מקלחת וארוחת ערב – מבחינתי זה טוב מספיק", היא אומרת בגילוי לב. "שנה אחר כך הוספתי חוגים, ושנה אחר כך לקחתי את הקטן איתי לשיעורי תורה וישבתי בחוץ עם עגלה. לקחתי חופשות לידה מדודות, וזה התאים לי. הייתי תמיד במרוץ, לא לכל אחת זה מתאים – אבל זו הדרך שלי. כל פעם להוסיף עוד ועוד".

 

הכתבה המלאה תמצאי בגיליון סיוון תשפ"ד,

לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן

צילום: דאפי ספונר 

איפור: שוהם חלא 

 

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה