עוד נשוב ונבנך, עזה

אז מה הבעיה שלנו עם עזה?

הריטואל הקבוע של טרור מצד תושבי עזה וכניעה מצד מדינת ישראל לא החל היום. יש לנו רומן ארוך עם חבל הארץ הזו. את עזה כבשנו במלחמת ששת הימים, אך בשונה מכיבוש הארץ וירושתה שנעשה בזמנים אחרים, שכלל גירוש האוייב והקמת התישבויות יהודיות, בעזה זה לא קרה. השארנו שם את אוייבנו, הטרור רדף, ובהסכמי אוסלו בחרנו לברוח במקום לתקן את הטעות ולכבוש את עזה כראוי. גם לאחר אוסלו, הפלא ופלא, הטרור לא שקט. אז ב2005 מדינת ישראל נסוגה והחריבה גם את יישובי הרצועה בגוש קטיף, בתקווה לקצת שקט. אך שוב לא שקטה הארץ, הירי גבר והגענו לעופרת יצוקה,  עמוד ענן וצוק איתן אך הטרור, כרגיל, חוזר.

אדמת עזה לא מניחה לנו. היא גם לא תניח לנו עד שלא נשוב אליה, נכבוש אותה ברגלנו ונכריז עליה כחלק בלתי נפרד מארץ ישראל השלמה. ההיסטוריה מלמדת ששום הסדר, שום הסכם כניעה ושום הטבות לאוייבים לא יועילו. הטרור שם ייעלם אך ורק כשנשוב לעזה ונכבוש אותה כמצווה עלינו בתורתנו.

יהיו שיגידו: זה לא יישומי.
ובכן, היו שאמרו טרום הקמת המדינה שאין סיכוי. היו שפקפקו ביכולות הצבא טרום ששת הימים. אך המציאות מראה שכאשר יש לנו אמונה בצדקת הדרך, אף אומה לא יכולה עלינו. הסיבה שאנחנו ניגפים שוב ושוב בפני ארגון טרור חלשלוש ועלוב, היא לא כי צהל לא מסוגל, אלא כי איננו רוצים. אנו לא באמת מאמינים שעזה שלנו, שהיא חלק בלתי נפרד מארצנו, שזו זכותנו האמתית והבלעדית לחבל ארץ זו. ואם אנחנו לא משוכנעים, כיצד אנחנו רוצים לשכנע את העולם שאנחנו צודקים?

הגיע הזמן להציב מטרה ולבנות סביבה פתרונות, שיעזרו לנו להשיב אלינו את חבל ארצנו, כפי שנצטוונו בתורתנו הקדושה: :"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם… וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (דברים ל"ג, נ"ב)

עזה, עוד נשוב ונבנך.