נלחמים להתאהב
איך אפשר לחשוב או להרגיש משהו במצב הזה? לא משנה מי זאת תהיה, הוא מרגיש חוסר יכולת לתת לה את הלב, פשוט כי אין כרגע לב
כתבות מאת: מיכל וולשטיין
על קו הגבול
19 שנה אחרי שנעקרו מבתיהן בגוש קטיף, הן מצאו את עצמן שוב בקו האש. שלוש תושבות הגוש לשעבר מדברות על החיים "בגן עדן", על הבחירה להמשיך בחיים, ועל השאלות הגדולות שמציפות כשהצבא נדרש לחזור אל המקומות הללו, שהפכו לקיני טרור
לרגל חודש אב – אב ובת
צביקה מור (47), ראש פורום תקווה. נשוי לאפרת ואב לשמונה, גר בקריית ארבע. בנו הבכור…
מסכת אבות
הם שותפים פעילים בחיי ילדיהם, מסיעים לחוגים, מכינים ארוחות, מלבישים ומקלחים, ובעיקר מקפידים ליצור זמן איכות משותף. אבות כאלה אינם חריגים בנוף כיום, ולכבוד החודש שכולו אב שוחחנו עם שלושה מהם על ההורות שלהם, על חלוקת המשימות עם בת הזוג, ועל הקשר הקרוב עם הילדים שמתפתח מאינסוף רגעים קטנים
המדריך לשידוך החברים
עשי עסקה עם הקב"ה: "אני עושה בשבילה את המאמץ ונכנסת לזה, אז בבקשה, תשלים אותי מלמעלה". בסוף העזרה שלו היא עיקר הסיפור. לכי עם התפילה הזו, ובעזרת ה' תראי ניסים
הזרקור: רחלי שלו
"כילדה לא ציירתי בכלל והגננות כבר היו מודאגות. יום אחד, בשעת שיעמום, ביקשתי מאמא שלי דף ועט וציירתי את הציור הראשון שלי. מאז לא עזבתי את הציור, אם כי היום אני מציירת באייפד."
ועשו לי מקדש
החיילים שחזרו מהלחימה בעזה סיפרו שכמעט בכל בית שהם נכנסו אליו התנוססה תמונה של מסגד…
לשוב הביתה
"החיים בקריית שמונה מתקדמים בקצב אחר, עם המון צמחייה, כמויות של אהבה, חופש ואנשים טובים. עד לפני הפינוי לא היה לי ברור אם זה המקום שלנו לעולם. אבל עכשיו, ברור לי שכן"
כשהחורבן נכנס הביתה
חשוב לדעת שתקופות מטלטלות כמו זו שאנו חווים אינן זמן לקבל החלטות מהותיות וחשובות. יש להמתין לתקופת רגיעה רגשית ונפשית כדי לבחון מחדש את תחושותינו
כאן לא בונים
משפחות רבות שהיו אמורות לעבור השנה לבית חדש מצאו את עצמן ללא אפשרות להתקדם בשל המשבר המתמשך בענף הבנייה שהחל מאז פרוץ המלחמה. מדוע זה קורה? ומה צפוי לנו בהמשך?