האם החדשות שמשדרים לנו אלו באמת החדשות? זו המציאות? רננה שלם חולמת שישדרו במבזקים גם על ניצחונות קטנים של היום-יום, ועל הטוב והחסד שסובב אותנו

"ממה את מפחדת, מזה שיראו שאת לא שלמה? הרי זה בדיוק מה שרצית, לתת משהו אמיתי." רוחמה בן יוסף בטור אישי על הפחדים בהוצאת האלבום השלישי ועל הדברים הנפלאים שמתגלים דווקא מתוך השברים.

"זו תקופה של קצה ומותר להרגיש בה שקשה. שהגענו לסף היכולת שלנו. שצפוף לנו, אני משתדלת להנמיך ציפיות בחופש, כדי לזכור שאני בן אדם, מוגבל בכוחות." רננה שלם מכינה את הקרקע לחופש עם הילדים בבית

המאבק המשפטי בשיינברג גרר את הנפגעות לחובות כספיים גדולים והדרך עוד ארוכה עד למשפט צדק. כעת מבקשות הנשים את עזרת הציבור, כדי שיוכלו להמשיך במאבק, לא רק למענן – אלא גם למען נשים ומשפחות נוספות שעלולות להיפגע.

"יש אנשים שנמשכים לתחושת הדחייה בתת המודע שלהם, וכך כל חייהם הם נסובים במעגלים שדוחים והודפים אותם שוב ושוב. אני בוחרת לצאת מהמעגל הזה." רננה שלם שמה את הלב על השולחן

"שכחנו להיזקק לבן הזוג שלנו. אנחנו באמת יכולות לעשות הכול לבד, ושכחנו להיעזר בילדים שלנו, להשתמש בהם בעזרה במטלות הביתיות, עם האחים הקטנים, עם סבא וסבתא שבגרו. לא להיעזר בהם, זה לא פחות מחוסר כבוד כלפיהם. שובי אל האוצרות שלך!" הרבנית ימימה בקריאה לנשים לשוב אל עצמן, לשוב אל האוצרות הטמונים המחכים לכל אחת

בכל פעם שאני שומעת אנשים שטוענים שאין בישראל ילדים רעבים, אני מבינה שהם עדיין לא פגשו את שלי. רעות צימרמן פותחת שולחן.

הלילות ללא שינה, ההנקה, ההסתגלות להרכב המשפחה החדש, הכול יחד זה לפעמים קצת יותר מידי. אז למה לא לקבל קצת עזרה? ביום ההולדת השנה של בנה, רננה שלם עושה חשבון נפש.

אייר הוא חודש עמוס רגשית מכל הבחינות. במיוחד עבור מי שבחודש הזה איבדה אימא טרם זמנה, הפכה לאמא בעצמה, פגשה באהבת חייה ויצרה זכרונות אלמותיים בריקודגלים ביום ירושלים. מיכל פרץ מדברת אייר

היום זו כבר לא בושה ללכת לטיפול, להפך, זו זכות. רננה שלם כותבת על טיפול לנפש שהפך בעיניה למוצר צריכה בסיסי עבור כולם