המנוי אינו זמין כעת
במשך שנים רעות צימרמן נהגה לומר שנולדה לדור הנכון, שבו אין צורך לדבר עוד והודעות הטקסט שולטות בגאון. ואז הגיעה לעולם מפלצת ושמה הודעה קולית.
במשך שנים רעות צימרמן נהגה לומר שנולדה לדור הנכון, שבו אין צורך לדבר עוד והודעות הטקסט שולטות בגאון. ואז הגיעה לעולם מפלצת ושמה הודעה קולית.
אתם לא באמת אוהבים את הקיץ, אתם אוהבים את המזגן שלכם על 17 מעלות ואם אפשר שמישהו ידליק אותו שעה לפני שאתם נכנסים הביתה
לא אני אמרתי, זה מאסלו. מצד שני הוא לא שם קינדר בואנו בתחתית הרחבה של הפירמידה, אז אולי לא בטוח שצריך לסמוך על מה שהוא אמר
אנחנו מתים על חוסר המודעות הזאת. על הילד שמתעקש ללבוש סנדלים וחרמונית ביום טוב ותחפושת של דינוזאור סגול ביום עוד יותר טוב. אנחנו גם מתים כל הדרך שאף אחד לא יראה אותנו, ושגם הגננת תחשוב שזה מצחיק, כי אם לא, נמות מבושה
אפילו פייסבוק, שמכיר אותנו הרבה יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו, הפך את הנוסטלגייה לפיצ'ר ומאפשר לנו להסתכל כמה שנים אחורה ולהיזכר מה עשינו (כביסה), איך נראינו (גוועלד) ועל מה חשבנו (אוכל, אלא מה?)
הדור שלנו דורש תשובות, כנראה מהסיבה הפשוטה שהוא שואל שאלות. אומנם כבר אחזו חז"לינו ביכולת שאילת שאלות מפותחת, ולא זו בלבד אלא יישמו את המנהג היהודי – לענות על שאלה בשאלה, ועדיין הם שאלו פחות שאלות מילד ישראלי ממוצע
הגענו למצב שבו גם לילד השמיני מתוך עשרה יש תמונה בכל פוזיציה אפשרית. אלא שהתמונות הללו שמורות בתהום השכחה – הלוא היא תיקיית תמונות הילדים במחשב. רעות צימרמן בטור בכורה על ילדים בכורים, תמונות ומה שביניהם
רגע לפני שהחופש נגמר, רעות צימרמן מסכמת את אוגוסט
"אני חייבת שהם ימצאו עבודה, כי המחיר שכנגד, שכולל את ריקון הארנק שלי וחשבון הבנק המשפחתי, וחמור בהרבה – ריקון מעט הסבלנות שלי על ידי "אימא, משעמם לי" בלתי פוסק, הוא מחיר שאני לא יכולה להרשות לעצמי לשלם"
בכל פעם שאני שומעת אנשים שטוענים שאין בישראל ילדים רעבים, אני מבינה שהם עדיין לא פגשו את שלי. רעות צימרמן פותחת שולחן.