מה היה קורה אם היינו מוציאות את הכביסה המלוכלכת החוצה? מספרות כשקשה, מספרות שיש מריבות, שיש עליות ומורדות? לשבור את קשר השתיקה סביב הנושאים הבוערים בנו – עשוי לחשוף, שאנחנו לא לבד.

הכי קל להודות לה' כשטוב וכשאת מצליחה, אבל מה עם רגעי השבר? מה עם הקושי, ורגעי התסכול? הגדולה, מסבירה נועה ירון-דיין היא לא רק להגיד "בבוקר חסדך" אלא גם "אמונתך בלילות"

"יש קשת רחבה וגדולה בין לבחור במישהו מתוך התאהבות רגעית ובין להכיר מישהו בשידוך, להתחתן ואז ללמוד לאהוב אותו" עדן הראל בטור על אהבה וצמיחה

הייתי מתכסה אגלי זיעה, לא מסוגלת להוציא מילה מהפה. סוגרת את המיקרופון בין משפט למשפט לנסות להרגיע את עצמי. מתי קרה המהפך הזה? מתי התערער לי הביטחון עד כדי כך? שיראל פלק בטור מרגש על רגעים בחיים, שיכולים להשפיע עלינו לנצח.

"כשהנפש מדויקת, נקייה, מתהלכת באסירוּת תודה על כל מה שיש בחיים, אזי כל הטוב מתדפק על הדלת של אותה נפש." רננה שלם על התקופה העמוסה והברוכה בחייה

"בנות דתיות שמציעים לי לצאת איתן אף פעם לא שואלות אם אני מקפיד על קריאת שמע בזמנה, אבל כן שואלות לגבי הכיפה." אמילי עמרוסי נקלעה לדיון עם טכנאי המחשבים שלה, ולמדה שיעור על תוויות של בני אדם

"דמעתי וידעתי שאני האדם הבודד ביותר על הפלנטה. אישה אחת קטנה עם בובו גדול וחלומות גדולים, ועם חיים קטנים שלא תואמים את גודלו של החלום." נועה ירון דיין בטור אישי

"הגיע הזמן להשיל שכבות שאין בהן צורך חשבתי. זה עשוי לכאוב, אבל ככה זה כשגדלים." ליאת יוסף במחשבות על פריחה, התחדשות ושכבות שמכסות אותנו. טור אישי

"רק הביחד יוצר שלם, וכשנחבר חצי ועוד חצי קו השבר ייעלם." נעמה פרל מוצאת את הרגעים היפים בחיים בין הנוסחאות והפונקציות בשיעור מתמטיקה