מבחן הקמצן

החסכנות הופכת לקמצנות בקלות. אם אנחנו מתרכזים ב"לשחק בונקר", זה לא רק לא טוב לנפש, זה גם לא טוב לכסף

לתת את הכסף שלי למישהו אחר?
צריך להימנע מכך ככל האפשר.

עם המחשבה הזאת מסתובבים הרבה אנשים. אך התנועה הנפשית הזאת היא המקור למחסור תמידי במזומנים. כמי שגדל בחוויה של מחסור בכסף, אני יכול לספר שהרבה החלטות על הוצאת כסף התעכבו אצלי כדי לבדוק אם יש אפשרות להימנע מהן. הגישה הזאת צומחת בתקופות מחסור ומאפיינת אנשים שאין להם.

דרך קיצור?
זה נראה כמו חיסכון, אבל לפעמים זו הדרך הארוכה והיקרה. יש לי חבר, מכונאי רכב, שבעזרתו קניתי באלפיים שקלים את הרכב הראשון שלי בגיל 22 – רנו שהייתה צריכה שיפוץ כללי.
הגישה שלו הייתה תמיד לעשות הכול בעצמו, והוא ניסה לשכנע אותי לעשות את הטיפולים לרכב בעצמי. כמעט התפתיתי לרעיון הזה. יכול להיות שאם הייתי לומד לעשות את זה, הייתי חוסך 24 טיפולים שנתיים ברכבים שהיו לי מאז. אני שמח שזה לא קרה.

כשקנינו את הדירה הראשונה שלנו היינו תפרנים והחלטתי לבנות את המטבח בעצמי. אמרתי לאשתי שאקנה כלים ואעשה קורס בנגרות על חשבון המטבח שאבנה לבד. כך מצאתי לעצמי סיבה כשרה להוציא כסף על קורס נגרות. בניתי 16 מטר מטבח יפיפה בחצי מהמחיר שהיה עולה לנו אם היינו קונים.
הייתי מרוצה מעצמי מאוד בשבוע הראשון של העבודה, אבל כשהגעתי לפינישים הייתי מותש וחיפפתי, פשוט כי אני לא באמת מתאים להיות נגר. כעבור שנה מכרנו את הדירה, ומעניין היה לראות את הפנים של הנגר שהגיע לעשות תיקונים בשביל הדיירים הבאים ומצא כל מיני דברים שלא מקובלים בענף.

תעביר את זה הלאה
כשפתחתי את העסק העצמאי שלי, המדיניות הבלתי רשמית הייתה: למה לשלם לאחרים כדי שיעשו את מה שאתה יכול לעשות לבד? בשלב כלשהו הגישה הזאת הביסה את עצמה. לעשות הכול לבד לוקח המון זמן, ומגביל אותך לדברים שאתה כבר יודע לעשות, או לאלו שיש לך די זמן וכישרון ללמוד. גם אם אתה יכול לעשות לבד ולהצליח, אתה הולך בקצב שלך במקום ללכת בקצב של אנשי המקצוע בתחום.

החסכנות הופכת לקמצנות בקלות. אם אנחנו מתרכזים ב"לשחק בונקר", זה לא רק לא טוב לנפש, זה גם לא טו לכסף. הרבה יותר משתלם לשלם בטווח הקצר לאנשי מקצוע מעולים ולהתקדם בעזרתם המון, מאשר לחסוך ולהישאר רק עם מה שיש לך עכשיו.
המבחן הקטן שכל אחד יכול לעשות לעצמו, הוא לראות כמה נוח לו לשלם יותר לאנשי מקצוע מעולים. אני מעריך שיש מתאם בין עוני ובין חוסר נכונות לשלם למומחים. הרמה הבאה של המבחן היא הנכונות לשלם בשמחה מתוך רצון לתת לאדם אחר שייהנה גם הוא מהכסף – אני לא סגור בתוך החישובים הקטנים שלי, אלא מכיר בזרימה הטבעית של הכסף בין אנשים.

רמה נוספת של המבחן היא האם אתם שמחים לשלם לחברים שלכם, שהם אנשי מקצוע, או שאתם מעדיפים לבחור אנשי מקצוע זרים. אני מאמין שאם אתה משלם באהבה אתה מעדיף לשלם לאנשים שאתה ממילא אוהב.
אחת הדרכים להשתחרר מהקמצנות היא לתת צדקה.
להרגיש שהכסף שנמצא אצלך איננו בסיכון, אפשר להעביר לאחרים וזה דווקא מגדיל את הברכה. אני מעביר לך כסף כי אתה צריך אותו כרגע, והוא לא צריך לחנות אצלי באופן קבוע. הלוואה לחברים היא דרך טובה עוד יותר, ערבות הדדית שבבסיסה ההנחה שהיום אני נותן לך ומחר אתה נותן לי.

אודות הכותב/ת

מייסד מכללת כוונה www.kavana.co.il/blog

תגובה אחת

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: