שו"ת קורונה / ד"ר לימור רובין, המרכז הרפואי הדסה

לראשונה יש חיסון שאושר, למה זה קרה דווקא עכשיו? משום שהיה הבסיס של הידע הקיים. זה לא אומר שעשו קיצורי דרך בתהליך

איך החיסון עובד?

יש קרוב ל-180 חיסונים שנמצאים כרגע בתהליך מחקר ברחבי העולם. החיסון שיצא לשוק לאחר קבלת אישור הFDA- וניתן כרגע בארץ הוא החיסון של חברת פייזר. זה חיסון שבנוי על טכנולוגיית מסנג'ר RNA – זו בעצם מולקולה שאת חומצת הגרעין שלה הנדסו במעבדה, והיא אינה מכילה שום חלקיק מנגיף הקורונה עצמו. המולקולה נכנסת בעיקר לתאי מערכת החיסון בגוף, וגורמת לפיתוח נוגדנים כנגד החלבון של נגיף הקורונה. לאחר ההתחסנות אם תהיה חשיפה לנגיף הקורונה, הנוגדנים האלה ימנעו את הכניסה של הנגיף לתאים.

אנשים רבים חוששים להתחסן מכיוון שמדובר בטכנולוגיה חדשה ולא מוכרת. כיצד נדע אם החיסון בטוח? 

הטכנולוגיה של RNA קיימת משנות ה-80, השתמשו בה כבר שנים בטיפול מחקרי לסרטן ובניסיונות עבר לייצר חיסונים. לראשונה יש חיסון שאושר, למה זה קרה דווקא עכשיו? משום שהיה הבסיס של הידע הקיים. זה לא אומר שעשו קיצורי דרך בתהליך. עשו ניסויים פרה-קליניים בבעלי חיים, והשלימו את כל הפאזות של הניסויים הקליניים הנדרשים כדי לקבל את האישור של מנהל התרופות האמריקאי – ה-FDA.

בדרך כלל לוקח 10 שנים כדי לפתח חיסון, איך הצליחו לפתח חיסון כל כך מהר? 

זה נכון שמהלך פיתוח של חיסון לוקח בין 10 ל-15 שנים. במקרה של החיסון ל-19 Covid הניסויים הפרה-קליניים בשלב הראשוני התבססו על מחקרים קיימים שבוצעו על וירוסים ממשפחת הקורונה, כמו ה-SARS וה-MERS. גם טכנולוגיית ה-RNA היא טכנולוגיה שכבר הייתה מוכרת, כך שבעצם לא פיתחו את החיסון מאפס. 

אחר כך קידמו כמה שלבים במקביל, ובשלב השלישי של הניסויים התחילו ייצור המוני של החיסון עוד טרם קבלת האישור הסופי מה-FDA. היה פה בעצם סיכון שהמאמץ ירד לטמיון, אבל משום שמדובר בפנדמיה עולמית עם תמותה ותחלואה ניכרת ופגיעה כלכלית, הייתה פה השקעה לא רגילה מבחינת תקציב, כוח אדם וקידום הליכים בירוקרטיים.

ובכל זאת, איך נדע מה יהיו ההשפעות של החיסון לטווח הארוך? 

אכן יש בעייתיות מהבחינה הזאת. בדרך כלל בודקים בטיחות ארוכת טווח של חיסונים עד כשנתיים לאחר מתן החיסון. מצד שני, שנתיים אחרי מתן החיסון קשה לדעת בוודאות שהתופעות באמת קשורות לחיסון, ומשתמשים בעיקר בחישובים סטטיסטיים ובהשוואה של שכיחויות התופעות בקרב אוכלוסייה שלא התחסנה. במקרה של הקורונה, היות שיש צפי להתחסנות של אחוז גבוה מהאוכלוסייה, תהיה בעיה במעקב אחר תופעות הלוואי ארוכות הטווח. 

מנגד יש לנו מידע על תופעות לוואי עד כחצי שנה ממתן החיסון בעשרות אלפי אנשים מטווח גילים רחב וממחלות כרוניות שונות. רוב התופעות קלות וללא נזק ארוך טווח. 

מולקולת ה-MRNA בדרך כלל מתפרקת תוך כמה שעות בתא. בחיסון של פייזר עשו כמה שינויים כדי שהמולקולה תישאר בגוף במשך כשבוע, וכך מערכת החיסון תוכל לפתח חיסוניות תאית ונוגדנית טובה. אך אחרי שבוע החלבון מתפרק ולא נשאר בגוף. כמו בחיסונים אחרים ישנו חשש שמערכת החיסון תצא מאיזון ותתקוף את הגוף, בדומה למחלות אוטואימוניות. אך בקרב עשרות אלפי האנשים שהשתתפו בניסוי הזה ובניסויים הפרה-קליניים לא ידוע לנו על מקרים כאלה.

חשוב להביא בחשבון שגם את תופעות הלוואי של הקורונה לטווח הארוך אנחנו עוד לא מכירים. אנחנו רואים אצלנו מטופלים שהחלימו מקורונה, ועדיין נזקקים לתמיכת חמצן. יש חולים עם הצטלקויות בריאות, כאבי פרקים, חולשה ותופעות אחרות. לדעתי הסיכונים מהשלכות ארוכות טווח של השפעת נגיף הקורונה על הגוף גבוהים יותר מהסיכונים שבקבלת החיסון. 

למי לא מומלץ לקבל את החיסון? 

כרגע החיסון נבדק באוכלוסייה בטווח גילים רחב ובאנשים עם מחלות כמו השמנה, סוכרת ויתר לחץ דם. לא נכללו נשים בהיריון, ילדים ואנשים עם דיכוי במערכת החיסון. 

לאחר שהחיסון יצא לשוק, ארגונים מקצועיים מובילים כגון CDC, AOCG ואחרים קבעו כי לאור מנגנון הפעולה הבטוח של החיסון ולאור הסכנה ברמת התחלואה הגבוהה מנגיף הקורונה, אין מניעה שנשים המתכננות היריון, נשים הרות ונשים מניקות יקבלו חיסון. גם בארץ המלצות משרד הבריאות דומות. 

מטופלים מדוכאי חיסון, מטופלים שמקבלים טיפולים מדכאי חיסון ומטופלים אונקולוגיים או המטולוגיים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים ולתמותה מקורונה, ולכן חשוב לחסן גם אותם. באוכלוסייה זו אין חשש מתופעות לוואי מיוחדות מהחיסון עצמו, אבל נשאלת השאלה אם הם יפתחו חיסוניות מספקת, ולכן חשוב שבני משפחתם יתחסנו.

האם החיסון יעיל גם נגד המוטציות של הווירוס? 

הווירוס יכול לעבור מוטציות למיניהן, ויש היום כבר כמה מוטציות שהריצוף הגנטי שלהן פורסם. היות שהחיסון מתרגם אזורים שונים בחלבון הSPIKE-, הרושם הוא שהחיסון יהיה יעיל גם כנגד זנים אחרים. הנושא הזה נבדק כעת במעבדות עולמיות. 

 

הכותבת היא מומחית לרפואה פנימית, תת התמחות ביחידה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית, הדסה עין כרם.

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה