שפצת נפוצה

בנייה או שיפוץ של נכס הם פרויקטים רציניים שדורשים משאבים של זמן, כסף וכוחות נפש. זוגות רבים מדמיינים את בית חלומותיהם, אך לא משערים כי הדרך אליו עלולה להיות רצופת מכשולים. איך משמרים ומחזקים את הזוגיות דווקא בתקופה כל כך מורכבת ולחוצה? אילו אנשי מקצוע יעזרו לכם לקבל את ההחלטות הנכונות? ומה נדרש מאיתנו כדי להיצמד לתקציב שהגדרנו מראש?

"לבנות או לשפץ בית זאת עבודה על המידות ועל הזוגיות", אמר לי קרוב משפחה בזמן שעלינו בשבת בצוהריים לכיוון שביל החצץ המוביל אל ביתם שנמצא בשלבי סיום הבנייה. לא פחות ממראה הבית החדש והיפהפה, זכורה לי ההפתעה מגילוי הלב שבדבריו – הוא ואשתו נראים כמו הזוג האחרון שעליו לעבוד על המידות, ובטח שלא בהקשר כזה. ועדיין, כשבבתים סביבם הוגשמו לא מעט פנטזיות כאלו ואחרות, גם הם מצאו את עצמם במאבק פנימי להישאר נאמנים לדרכם וליכולתם.

מחירי הדירות והבתים נסקו בעשור האחרון ורבים מאיתנו מצפים במשך שנים ארוכות לרגע הנכסף שבו נבנה או נשפץ בית או דירה שבבעלותנו. זוגות רבים שהגיעו אל היעד מופתעים לגלות כי התהליך מורכב משחשבו – היצמדות לתקציב, הגדרת סדרי עדיפויות, קונפליקטים עם אנשי מקצוע, קבלת החלטות מהירות והתמודדות עם לחצים ואכזבות, השליכו אותם אל מים עמוקים וסוערים. לכל אלו מצטרפת גם התמודדות זוגית שאינה פשוטה. לא מעט זוגות מוצאים את עצמם בונים בית, אך מאבדים את הזוגיות במקביל.

יצאתי לגלות איך משפצים או בונים נכס ושומרים על השפיות ועל הכיס, איך הופכים את ההתמודדות הזוגית לצמיחה והזדמנות לקשר עמוק יותר ועם אילו אנשי מקצוע כדאי לעבוד.

משפחה חורגת

אחד הדברים הראשונים והמורכבים ביותר שמשפחות העומדות בפני שיפוץ או בנייה נדרשות להתייחס אליו, הוא הנושא הכלכלי, שמושפע לרוב מתקציב מוגבל ביחס לאינספור האפשרויות כיצד להשקיע אותו. "טעות נפוצה של זוגות שבונים או משפצים היא הרצון לעשות הכול", אומרת תמר מיכלסון, רואת חשבון, יועצת כלכלית למשפחות ומלווה משפחות בעמותת 'מקימי – השער לכלכלה נבונה'. "אנשים אומרים: 'עד שאנחנו כבר בתוך הפרויקט, לא נעשה גם את זה וגם את זה וגם את זה?' זה אפשרי, כל עוד הזוג מודע להחזר החודשי ויש לו את היכולת לעמוד בו. הרבה אנשים מקבלים החלטות בלי לחשב איך יעמדו בהחזרים של החובות שהצטברו.

"נוסף לכך, אנשים גם מפספסים את העובדה שהחיים דינמיים מאוד. פתאום אחרי כמה שנים משהו יכול להשתנות, ההרכב המשפחתי גדל, הצרכים משתנים, אבל המשפחה נמצאת עדיין עמוק בתשלומי השיפוץ והבנייה. כיף ללכת עד הסוף ולקבל דירה שיצאה מהמגזין, אבל לא תמיד זה חכם לטווח הרחוק.

"חשוב להגדיר תקציב", מדגישה תמר, "לדעת כמה כסף יש, לעשות רשימה של מה רוצים לעשות ומה העלות המשוערת של כל דבר, ואז לבחור את הדברים החשובים שבראש סדרי העדיפויות בהתאם לתקציב ולהשאיר מרווח ביטחון".

ידוע שגם מי שמנסה להיצמד לתקציב בבניית בית, כמעט תמיד חורג ממנו בסוף. למה זה קורה בעצם?

"יש כמה סיבות. או שבנו את התקציב לא נכון ולא בדקו לעומק כמה עולה כל דבר, או שפספסו חלק מהדברים, או בלת"מים שקרו, למשל מישהו שעושה שיפוץ קטן בשירותים ומגלה שהצנרת רקובה וצריך להחליף אותה. מכאן שגם אם תכננת את התקציב בצורה נכונה – זהו בלת"ם שלא חשבת עליו. לכן חשוב להשאיר כסף בצד".

עד כמה אנשים מושפעים מהסביבה שלהם בכל נושא הבנייה והשיפוץ?

"אנשים מושפעים מאוד, אבל לא במובן הפשטני של 'לשכן יש, אז גם אני רוצה'. אדם יכול לחשוב, למשל, שהוא ממש חייב להוסיף דק בחצר, כי אחרת לא יהיה לו מקום לסוכה, אבל בתת מודע כל הרעיון של הדק נובע מכך שהוא ראה אחרים עושים זאת, ואילולא כן הוא היה יכול למצוא המון פתרונות אחרים.

"פעמים רבות, דברים שאנחנו חושבים שממש קריטיים בשבילנו הם למעשה קצה הקרחון של הצרכים הפנימיים שלנו, שהם הרבה יותר עמוקים ופסיכולוגיים", מסבירה תמר, "לדוגמה, מעל פני השטח יש אמירה שאני צריכה דק, אך הרצון שלי בעצם משקף את הצורה שבה אני תופסת משפחתיות, חגים, הערכה שאני רוצה לקבל מהסביבה, את האופן בו אני רוצה לתפוס את עצמי כמי שהסתדרה בחיים. לפעמים עומדת מאחורי הדברים אמירה על המקום שלי כהורה – שאם יהיו לילדים שלי דברים כאלו או אחרים אז אהיה הורה טוב מספיק".

איך מבדילים בין הרצון האמיתי לרצון חיצוני שלא משרת אותנו?

"אחד הדברים המשמעותיים בתהליך הוא הניסיון לברר מהו הקרחון עצמו, מהם הצרכים העמוקים והפנימיים שלנו. כשאנחנו מבינים אותם, יודעים לקרוא להם בשם ולשים אותם על השולחן – אנחנו מגלים פתרונות מדהימים שלא תמיד עולים כסף או מתבטאים ברצון החומרי הראשוני שלנו.

"לדוגמה, אם אני מעוניינת לאפשר לילדים שלי חצר ומשטח לאופניים בעלויות גבוהות, ואני מזהה שהרצון הוא בעצם להיות הורה טוב, אני משתהה ומבררת עם עצמי מה המשמעות של להיות הורה טוב. בפועל אני מבינה שאהיה הורה רע מאוד אם כל השנים הבאות שלנו יהיו במרדף סביב החזרת חובות, מבלי להיות זמינה לילדים נפשית וטכנית. אפשר למצוא פתרונות מצוינים אחרים שעונים על הרצון המדויק והאמיתי, הם אולי לא מושלמים, אבל אנחנו לא חיים בעולם מושלם ועלינו לבחור בין אלטרנטיבות".

על קרמיקה ותפילות

"עשינו שיפוץ קטן לפני שנים ואחריו היו לי הרבה חרטות", מספרת אורטל (שם בדוי). "בעלי אמר לרצף להעמיד את הקרמיקה במקלחת לאורך במקום לרוחב, וכשבאתי וראיתי את העבודה התאכזבתי קשות. מהניסיון הזה למדתי שאם אני רוצה שדברים יצאו כמו שאני אוהבת – אני צריכה להיות שם, אחרת לא אוכל לבוא בטענות אחר כך".

השיפוץ הקטן העביר אותם לימוד גדול, וכשעמדו אורטל ובעלה בפני בניית בית הקבע שלהם, אליו עברו לפני כשנה, הם הגיעו מוכנים יותר, רגשית וזוגית. "החוויה של הבנייה הייתה מדהימה", היא משתפת בשמחה. "בעלי סמך עליי בכל מה שקשור לעיצוב, הוא הלך איתי לבחור את הדברים וחשב יחד איתי, אבל נתן לי להגיד את המילה האחרונה. אם גם הוא היה מתעניין כמוני בעיצוב והיה רוצה לבחור בטעם שונה משלי, אני מאמינה שהייתה כאן מלחמת עולם. כשכל אחד רוצה לבנות את החלום שלו ולמשוך לכיוון שלו, זה לא קל".

ברמה הזוגית, אורטל מסכמת את התקופה כחיובית ומקרבת, חוויה שאינה מובנת מאליה בתחום הבנייה. "יצאנו הרבה ביחד בתקופה הזאת. הילדים כבר התרגלו שאנחנו יוצאים כל יום, ובגלל שהיו פרגון ואווירה טובה, זה היה מקרב מאוד. מה גם שבעלי לקח על עצמו את הפן הלוגיסטי והוכיח את עצמו נפלא, וזה הביא להערכה רבה מצידי. לדעתי חשוב שזוג ישב וידבר מראש על חלוקת העבודה שנכונה להם".

יש לך המלצות נוספות לזוגות לפני התהליך?

"תפילות. זה נשמע מצחיק אבל לפני כל רכישה הייתי מתפללת. ידעתי שאני אלופת החרטות, ויכולה להתחרט אלף פעם. הייתי פונה לקב"ה ואומרת, 'אתה יודע שאני כזאת, בבקשה תעשה שאוהב את הצבע של הקרמיקה שאני בוחרת', וזה עזר! שמחתי בכל דבר ששמו בבית, וגם היום, שנה אחרי, אני שלמה עם התוצאה ולא הייתי משנה כלום".

הרשמים החיוביים של אורטל אינם מנת חלקם של כל הזוגות. "כשזוג עומד לפני צעד של בנייה או שיפוץ, הוא לרוב אינו מודע לקשר שבין בניית בית לבין תהליך הבנייה הזוגי שאליו הוא נכנס", מסבירה שולמית פלזנר, מטפלת רגשית ויועצת זוגית, "בנייה או שיפוץ יכולים להביא עימם התמודדויות לא פשוטות בכלל. אופן ההתמודדות הזוגי עם תהליך שכזה משמש לא פעם אינדיקציה לכישורי התקשורת של בני הזוג, לעומק השיח ביניהם וליכולת הכללית שלהם להתמודד מול קונפליקטים".

בניית בית עלול להיות תהליך שמאתגר את הזוגיות, בדומה למשברים גדולים כמו פיטורים, מחלת בן זוג וכו'. איך דבר משמח כל כך מוביל לעיתים להפך הגמור?

"התהליך הנפשי שעוברים במהלך הבנייה מעביר אותנו בתוך סקלת הרגשות בין קטבים קיצוניים מאוד. מדובר בתהליך שמתחיל בהתרגשות גדולה והרגשה של הגשמת חלום, וכמעט תמיד יגיע לשלב של נחיתה אל תוך המציאות. נקודת המפנה יכולה להיות פער בין הדמיון לבין מה שאפשר להשיג בפועל, בין המצב הכלכלי לפנטזיות, או פערי תפיסה בין בני הזוג והבדלים בסדרי העדיפויות. כל אלו הופכים את התהליך למורכב ומאתגר. דווקא ההתחלה הנרגשת והנלהבת הופכת את הקשיים שיגיעו לקשים יותר, הפער מורגש באופן קיצוני מאוד".

אז אולי מלכתחילה עדיף לבוא קצת יותר סקפטיים, להנמיך ציפיות?

"לא הייתי אומרת להנמיך ציפיות, אלא לעשות תיאום ציפיות. הרי הרבה אנשים בונים ומשפצים ולא כל זוג מתפרק. למה? מה ההבדל בין אלו שעוברים את זה מתוך קושי לאלו שלא? התשובה לא טמונה בהכרח בכמות הריבים או בפער החלומות שלהם. עיקר ההבדל נעוץ ביכולות התקשורת שלהם, ההתגמשות, ההתמודדות עם מצבי הלחץ, הכבוד ההדדי ביניהם, ההיכרות עם נקודות החוזק והתורפה של כל אחד מהם יחד עם הידיעה כיצד לעבוד איתן".

איך נכון לעשות תיאום ציפיות מבחינה פרקטית?

"קודם כול צריך להבין מהי הפונקצייה שהבית ממלא עבור כל אחד מבני הזוג – האם הבית הוא בשבילי סמל סטטוס, או שמא קורת גג ופינה לגדל בה את הילדים? עסקה נדל"נית או מקור לביטחון? לאחר מכן כדאי לבחון את נקודות החולשה והחוזק של כל אחד – מי מאיתנו חזק יותר בקבלת החלטות בזמן לחץ, מי טוב יותר בהתנהלות מול בירוקרטיה, ולחלק בינינו את העבודה בהתאם".

מה לגבי זוג שנקודות החוזק שלו לא נמצאות במקומות האלה?

"כדאי שייערכו לכך מראש ויקבלו החלטות בהתאם. אפשר להסתמך על גורם שלישי כמו מפקח, קבלן מפתח, או לחילופין לבחור מראש לא ללכת על בנייה מאפס אלא על בית קיים שרק מצריך שיפוץ. תיאום הציפיות בין בני הזוג מאפשר למצוא פתרונות לקשיים הניתנים לצפייה מראש".

קרדיט: רקפת גרוס

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה