תן לי יד / גל כהן

הדרך להגיע לילדים שלנו עוברת דרכנו ההורים. קודם כל במודעות שלנו לנושא ובהמשך בהתנהלות שלנו שמהווה מודל עבור ילדינו במודע ושלא במודע גם בתחום החברתי

"שלא יצליח בחשבון, שלא יידע את לוח הכפל. הכי חשוב לי שיהיו לו חברים. שהוא יגיע בשמחה לבית הספר."

המעמד החברתי של הילד הוא "הבטן הרכה" שלנו ההורים, והוא מפעיל ומערבב אותנו. אנחנו רוצים שלילדים שלנו יהיה רק טוב, שלא יכאבו, שלא יכשלו. כמה צובט לנו לראות קושי חברתי אצל הילדים שלנו. הרי כל הורה רוצה שיאהבו את הילד שלו, שהוא ירגיש שייך ומוקף בחברים. כשהחלום לא מצליח להתגשם ואפילו מתנפץ לנו בפנים, זה כואב. כואב מאוד.

הרבה הורים מרגישים חסרי אונים ביכולתם להשפיע על התחום החברתי של ילדיהם, במחשבה שלשם הם לא יכולים להגיע. אבל אני מאמינה ורואה שלהורים יש השפעה רבה גם בסיפור החברתי ויש להם יכולת גדולה לעזור לילדיהם להתקדם חברתית.

האם אנחנו משקיעים בקשרים החברתיים שלנו? האם הילדים שלנו חשופים לעולם החברתי שלנו? הם רואים אתכם נפגשים עם חברים, מפטפטים בגן השעשועים עם אמהות נוספות, מתקשרות להתעניין? האם אתם קופצים לבקר חברים או מזמינים חברים אליכם הבית לסעודת שבת או סתם לכוס קפה?

יכול להיות שאנחנו מאוד חברותיים בעבודה, והיינו מאוד חברותיים בגילאי בית הספר וברווקות. אבל את הילדים שלנו לא רואים עכשיו ולא ראו בעבר. יש דברים שאם הילדים לא רואים אותם, הם גם לא מחשיבים אותם.

דרוש חבר

רננה שיתפה אותי שהיא קובעת מפגשים עם חברות שלה מידי פעם בערבים והילדים שלה יודעים על כך ורואים את ההתארגנות שלה. אבל אחרי הצהריים כשהיא חוזרת עייפה מהעבודה היא זקוקה למנוחה. לכן היא מעדיפה שילדיה לא יזמינו חברים כשהיא חוזרת הביתה. גם אם חברים מזמינים את אחד מילדיה אליהם הביתה או שיש להם פעולה בבני עקיבא, היא בדרך כלל לא טורחת להקפיץ אותם.

לפעמים אנחנו מפספסים הזדמנויות שיכולות לפתח ולחזק קשרים חברתיים של ילדינו, משום שהדבר דורש מאיתנו מאמץ ויציאה מאזור הנוחות. חיי חברה מתפתחים גם לאחר שעות בית הספר והגן.  פעילויות אחר הצהריים הן הזדמנות מצויינת למפגשים משוחררים יותר בלי הלחץ החברתי המופעל במסגרת החינוכית. האפשרות לארח ולהתארח בזוגות או בקבוצות קטנות יותר, לשחק ולבלות יחד בלי "צלצול" מגביל, היא הזדמנות שיכולה לפתח קשרים, לחזק את הביטחון ותחושת השייכות והשמחה של ילדינו.

הדרך להגיע לילדים שלנו עוברת דרכנו ההורים. קודם כל במודעות שלנו לנושא ובהמשך בהתנהלות שלנו שמהווה מודל עבור ילדינו במודע ושלא במודע גם בתחום החברתי. כולנו עסוקים אבל במה שחשוב- משקיעים. אז אמא, אם את אומרת לי שחברים הם חשובים וכיפים, תראי לי שגם את משקיעה בהם ואלמד ממך.

*********

הכותבת- גל כהן. יועצת חינוכית ומטפלת חברתית, מפתחת תוכנית "מתחברים" לחיזוק האקלים החברתי בבתי ספר. מרצה להורים ולצוותים חינוכיים. Galcohen658@gmail.com

אודות הכותב/ת

Avatar

כתוב תגובה