רובנו באופן לא אובייקטיבי, מתלוננות כל הזמן באופן מודע ולא מודע על הגוף שלנו.
עכשיו, קחו את התלונות הקבועות של יום חול, תכפילו בחמישים וקיבלתן את כמות התלונות בפסח ובחגי תשרי. אחרי שהכפלתן, תכפילו שוב במאה וקיבלתן את כמות התלונות של נשים על המשקל שלהן בחנוכה.
כן, החג התמים והחביב הזה שכולם בחורף מתכנסים לאור נרות לאכול פחמימות ריקות מטוגנות.
עכשיו, קחו את התלונות הקבועות של יום חול, תכפילו בחמישים וקיבלתן את כמות התלונות בפסח ובחגי תשרי. אחרי שהכפלתן, תכפילו שוב במאה וקיבלתן את כמות התלונות של נשים על המשקל שלהן בחנוכה.
כן, החג התמים והחביב הזה שכולם בחורף מתכנסים לאור נרות לאכול פחמימות ריקות מטוגנות.
אז מה גורם לנו לאכול את עצמנו במקום לאכול דברים מזינים יותר, כמו סופגניה למשל?
נכון, אנחנו חיות בדור קשוח של מישטור גוף ואידאל יופי שאפשר רק לחלום עליו בלילה, אבל מה שווה הגוף הזה אם בתוכו נכלאת נשמה מיוסרת שניזונה רק משנאה וביקורת עצמית שלא מקדמת לשום מקום?
דימוי גוף כשמו כן הוא, דימיון.
איך אנחנו מדמיינות את הגוף שלנו בעיני עצמנו, לא בעיני אחרים. ולא איך אנחנו מדמיינות שהוא יהיה אם נראה כמו מישהי אחרת.
אנחנו חיות בעידן של מישטור הגוף ואידיאל יופי לא הגיוני. אילוסטרציה
הגוף שלנו הוא הבית של הנשמה שנמצאת בנו, כל אחת נבראה אחרת- אבל זה לא עושה אותה פחות אשה אם יש לה מבנה כזה או אחר או אם יש לה "שאריות" מהלידה, או סתם שאריות מהסטייק שאכלה בכיף שלה בחתונה של זלמן וג'ורג'ט.
ועכשיו אחרי שהרבצתי בכן קצת ניו אייג', בואו נדבר רגע באמת. המלחמה הזו כל שנה בסופגניות מתישה ואפילו לא שורפת קלוריות.
אז לפני שאת מטיפה לאחרות על כמה זה משמין וכמה את שומרת וחסידת שייק עלי קייל עם קישואים וזוקיני, תעצרי רגע, תזכרי- אף אחד לא משלם לך על זה, לא משתלם יקירתי.
אז לפני שאת מטיפה לאחרות על כמה זה משמין וכמה את שומרת וחסידת שייק עלי קייל עם קישואים וזוקיני, תעצרי רגע, תזכרי- אף אחד לא משלם לך על זה, לא משתלם יקירתי.
ולכל השאר, כולל אותי, אני אומרת- תאכלו מה שבא לכן, מה שעושה לכן טוב. תדאגו לבריאות שלכן, ברור. אבל סופגניה, זה כבר לבריאות הנפש.
חנוכה שמח וטעים.
