לכל אחת יושבת בראש איזושהי משימה שהיא ממש הייתה רוצה לקדם ולבצע, אבל כל פעם משום מה צצים דברים חשובים יותר או דחופים יותר לעשות. יש שיקראו לזה דחיינות, אני קוראת לזה דייקנות. הבנה עמוקה ולא מודעת שעדיין לא הגיע הזמן, שצריך לעבור עוד תהליך קטן של התבוננות פנימית כדי לגבש את הדברים. וכשזה קורה, כל החוטים מתחברים, ואנחנו מרגישות שזה יושב במקום נכון בפנים. כך הרגשתי בנוגע ליכולת שלי לגשת ולהיחשף לכאב המלחמה.
בימים הראשונים הרגשתי שגדול עליי לראות את הפנים והשמות, להיחשף לעוצמות של המתח, הייסורים והחרדה שאפפו את כולנו. ניסיתי לעסוק בדברים אחרים, להתמודד דרך עשייה ולהיזכר בכל מיני משימות, להיות שם עבור אנשים. ואז, בתהליך הדרגתי, התחלתי קצת להקשיב, להבין יותר ולעכל.
רק כעבור תקופה, כשהרגשתי מוכנה, החלטתי להגיע לעוטף, לראות בעיניים את הסדקים בכבישים, את השדות החרושים ואת האנשים. היה לי חשוב לוודא עם עצמי שזה הזמן הנכון עבורי לשוב ולהגיע אל המרחב המופלא והאצילי הזה. לא הטחתי בעצמי האשמות, לא ניסיתי לעשות את עצמי גיבורה, רק הייתי בהאזנה פנימה, לקצב פעימות הלב האישי שלי.
כמעט שנתיים אחרי, לקחתי את עצמי ושמתי פעמיי דרומה.
גיליתי שם כל כך הרבה על תעצומות העם האהוב שלנו וכל נשמה ונשמה שמרכיבה אותו. נשמות שיודעות להתבונן פנימה, להרגיש, לכאוב, להתאבל, לגדול, להיות נצח.
יום בעוטף
ההתיישבות והחקלאות בעוטף עזה הן כמו נווה של אור באמצע המדבר. שדות רחבים, חום שעולה מהאדמה ומלב התושבים ורוח גבורה המנשבת מכל עבר. הכבישים והשלטים מספרים חיים, אך עקבות הזיכרון מהטבח עדיין מהלכות להן ברחובות ובבתים. ולמרות זאת, הידיעה שהתושבים חוזרים לאט לאט ושאנחנו יכולים להמשיך ולנוע בחבל הארץ הזה, מעצימה ונותנת כוח. היום הזה הוא בסימן של חוסן, של התחזקות מתוך השברים.
תחנה 1: להכות שורשים
משתלת דרך הזית | מושב זמרת | כשר חלבי. ימים א-ה: 17:00-9:00, יום ו: 13:30-8:30
נתחיל את היום במשתלת 'דרך הזית', שם נתרווח בין צמחים מגוונים, פינות חמד מתוקות ומגוון של אפשרויות ישיבה נעימות. בלב המשתלה יש בר משקאות מפנקים לכל המעוניינים ליהנות גם מקפה על הדרך. גולת הכותרת של המקום היא מתחם עצי הזית – גינה רחבת ידיים של עצי זית עתיקים, לוחשים סודות ומלאי סיפורים. עצי הזית הללו, שצמחו מתוך אדמת העוטף, עומדים זקופים, כמו מראה עבורנו לכוח ההיאחזות והחיים. הם מזכירים לנו שאנחנו רק חלק קטן בשרשרת דורות בת אלפי שנים.
תחנה 2: להתפלל לניסים
ציון רבי ישראל הבאבא סאלי | נתיבות
נמשיך לנתיבות, העיר הסמוכה, ומיד תקבל את פנינו הקדושה שאופפת את העיר כולה. נתיבות התברכה ברבנים גדולים שהטביעו בה את חותמם במשך השנים, ובראשם רבי ישראל מאיר, הבאבא סאלי. צדיק שרק כדי לתאר את גדולתו וקדושתו נכתבו ספרים על ספרים. לאורך השנה פוקדים את ציון מקום קבורתו רבבות עמך ישראל הבאים להיפגש עם אור של אמת וחסד, צינור ישיר לתפילות. ביום כזה, שבו פוגשים מקרוב את הכאב הגדול שמלווה את עמנו ואת חבלי הגאולה המזככים, אין כמו להגיע לצדיק, להתפלל ולבקש רחמים.
תחנה 3: לגעת בזיכרון
אנדרטת התצפיתניות | סמוך לבסיס נחל עוז
נעלה אל מצפה מרגש ועצוב – אנדרטת התצפיתניות שהוקמה לזכרן של החיילות שנספו בבסיס נחל עוז בשמחת תורה תשפ"ד. האנדרטה ממוקמת מעט לפני בסיס נחל עוז וצופה אל עבר רצועת עזה.
לאורך העלייה למצפה שובצו תמונותיהן המחייכות של הנופלות לצד פרחי קרמיקה אדומים, עדות לילדות, לגבורה ולזיכרונות האינסופיים. לעמוד שם, על הגבעה הצופה לעזה, להסתכל על הדגל המתנופף לו בגאון, לדמוע מגאווה, ואז מכאב, ולבסוף להתמלא בעוצמה. לשלוח מבט אל עבר השדות המקיפים אותו, אל הטבע רחב הידיים. להבין כמה חייבים אנו לכל אחד ואחת שבזכותם ובכוחם אנו מהלכים על רגבי האדמה הזו.
תחנה 4: בין הגפנים
גאולה בר | משק 10 מושב תקומה | כשר חלבי | ימים ב-ה: 15:00-8:30, יום ו: 13:30-8:00
אחרי בליל של רגשות וזיכרונות, נתיישב לאכול בין הגפנים, תחת העסיס הירוק ומלא החיים. בעגלת הקפה 'גאולה' הממוקמת במושב תקומה יש אווירה שלא תפגשו במקום אחר, אוכל טעים, פרנות, סלטים, בראוניז ותחושה ביתית. אפשר לבחור אם רוצים לשבת תחת העצים, בפינות קטנות לאורך הדשא או במרפסת גדולה הצופה לנוף. זו הזדמנות לקחת נשימה, לעצור, להתבונן על הטוב שמקיף אתכן, ולהודות לעצמכן על הרגעים המפעימים הללו, של התבוננות והרחבת התודעה.
המשך הכתבה בגיליון תשרי תשפ"ו,
כותבת: אוריה אהובה לוי
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן
