כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ

כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ
שֶׁבַּלַּיְלָה סָפַר מַזָּלוֹת,
שֶׁקָּרָא אֶל בּוֹרְאוֹ
מִתּוֹךְ הַכִּבְשָׁן,
שֶׁאֶת בְּנוֹ עָקַד –
הָיָה סָבִי…

בַּחוּץ יָרַד הַשֶּׁלֶג,
בַּחוּץ שָׁאֲגוּ:
אֵין דִּין וְאֵין דַּיָּן.
וּבְחַדְרוֹ הַסָּדוּק, הַמְּנֻפָּץ
שָׁרוּ כְּרוּבִים
עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעֲלָה.

לכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים
וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיוּכוֹ
וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג
לְכַל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶנָּתְנוּ לוֹ הֶהָרִים
וְנָתְנוּ לוֹ כְּתָלָיו
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶנָּתְנוּ לוֹ הַמַּזָּלוֹת
וְנָתְנוּ לוֹ שְׁכֵנָיו…

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶנָּתַן לוֹ הַיָם
וְנָתַן לוֹ
מוֹתוֹ.

הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹשׁ

כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה

כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן

כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל

אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים

הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה

בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף

בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל רוּחָנִיּוּת

בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל דִּמְיוֹן

בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּת

בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.

לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְכָל הָעוֹלָמוֹת –
זוֹהִי שַׁבָּת.
לְהַדְלִיק נֵרוֹת-שַׁבָּת
זוֹהִי קְפִיצַת-נֶפֶשׁ הֲרַת נְצוּרוֹת
לְיָם נֶהֱדָר, שֶׁיֵשׁ בָּהּ מִסְתּוֹרִין
שֶל אֵשׁ הַשְּׁקִיעָה.
בְהַדְלִיקִי הַנֵּרוֹת יֵהָפֵךְ
חֶדְרִי לִנְהַר דִּי-נוּר
בְּאַשְׁדוֹת בָּרֶקֶת שׁוֹקֵע לִבִּי

לֹא סָר חִנִּי בְּעֵינֵי הַפַּרְפַּר
אֲשֶר בְּגַן-עֵדֶן וּבְעֵינֵי הָרוּחוֹת
הַהוֹמוֹת עַל הַיָּם.
לֹא שַׁחוֹתִי מִפְּנֵי הַמַּבָּט הָרוֹאֶה
בִּלְחָיַי אֶת קִמְטֵי הַתְּבוּסוֹת
וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת נַפְשִׁי הַמְשׁוֹטֶטֶת
בִּמְלוֹא הַיְקוּם וְאֵינוֹ יוֹדֵע
שֶׁנִּשְמָתִי הִיא קֶרֶן שֶל שֶׁמֶשׁ
לֹא תִּתָּפֵס בַּכַּף.

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.