בפרשה אנו עדים לשוד הגדול בהיסטוריה. (אפילו גדול יותר מבית הנייר)
יעקב בעזרת רבקה גונב את הברכה שנועדה לעשיו ברכה שתשפיע על כל הדורות.
גדולי המפרשים עסקו רבות בשאלות שעולות מהסיפור הזה: למה יצחק רצה לברך דווקא את עשיו? איך יעקב הצליח ככה לעבוד על אביו? והשאלה הגדולה מכול,למה הקב"ה הוביל את המהלכים כך שהברכה הזאת תילקח במרמה?
כדי לפחות לנסות להבין את הסיפור נתחיל מהברכה של יצחק:
רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה. כח וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ–וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ. כט יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים–הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ.
לעומת הברכה שנועדה ליעקב:
אֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. ד וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ–לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.
בברכה ליעקב ניתן לראות שיצחק מעביר ליעקב את השרביט כממשיך דרכו, והברכה לעשיו שניתנה בלא יודעין ליצחק – אין אזכור לברכת אברהם והיא ברכה גשמית לחלוטין. מנחמת בהנאות העולם הזה.
יצחק כבר ידע שיעקב יהיה היורש שלו ואף ידע שעשיו לא הולך לכיוון טוב בחייו, אך כמו כל אב אוהב ודואג הוא רצה לחזק את בנו על אף שסר מדרך הטוב והתפלל עליו, שיראה את הדרך הנכונה. יצחק רצה לתת לעשיו כלים לחיים, סוג של פרס ניחומים ובאמת הברכה שלו ארוכה ומפורטת יותר מהברכה ליעקב, כי ליעקב כבר הובטחה ברכת אברהם, עם הבטחה לעם גדול ועצום שיצא ממנו.
אך יצחק לא ידע שמעשיו יצא לאום אחר ועם אחר, הנבואה הזו – ניתנה רק לרבקה. היא ידעה את התמונה המלאה כיוון שקיבלה נבואה מהקב"ה והתגלות בתחילת הפרשה:
וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר
היא הבינה שעשיו הוא לא סתם תינוק רגיל ולא יהיה רק האח של יעקב, הנבחר. הוא יהיה ההפך הגמור שלו וכל הצלחה שלו תבוא על חשבון יעקב והעם היהודי כולו. רבקה גם יודעת את גדולתו של יצחק ,היא יודעת שיצחק בעלה לא היה מברך את יעקב בברכה הגשמית כביכול בשום מצב אחר לכן בחרה שלא לספר ליצחק על הנבואה שידעה, ועוזרת ליעקב לקבל את הברכה הגדולה מאביו.
והברכה הזו, שקיבל יעקב, משפיעה עלינו עד היום הזה.
