כשהרע מתחפש לטוב: פרשת וישלח

אחרי שנים של עמל, יוצא יעקב מבית לבן כשהוא מלא בכל טוב, סביבו משפחתו וילדיו, צאן וכסף, אך יעקב יודע שבצאתו הוא נאלץ כעת להתמודד עם העולם שברח ממנו לפני 21 שנה, עם אחיו עשיו. הפסוקים הראשונים בפרשה מתארים את פחדיו של יעקב מפני המפגש ותחינתו לה' שיצילו:

"ויִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים–לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.  ט וַיֹּאמֶר, אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ–וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה.  י וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב, אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם, וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק:  יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי, שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ–וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ.  יא קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ:  כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.  יב הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ–פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים.

אחרי התפילה, עובר יעקב לכדי מעשה ומכין טקס שלם לקבלת פניו של עשיו, הכולל צאן רב, מתנות וכמובן הכנה של משפחתו. הפחד הגדול של יעקב והתחינה אל ה' שיציל אותו מעט תמוהה. הרי הקב"ה כבר הבטיח לו כשיצא מבית אביו שיגן עליו בכל אשר יפנה:

וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.(כ"ח,טו)

ויחד עם ברכתו של יצחק אביו לפני שיצא לבית לבן, יעקב עדיין לא בוטח בה' שבאמת יציל אותו?

עשיו שונא ליעקב

רשב"ם בתחילת הפרשה מפרש את דבר המלאכים ששלח יעקב ואומר כי גם כשעשיו הראה פני שמח לקראת יעקב, ידע יעקב כי כוונותיו של עשיו אינן טובות:

"באנו אל אחיך אל עשיו ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ומאהבתו אותך הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו לכבודך זהו עיקר פשוטו. וכן הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח ליבו. וירא יעקב בליבו אע"פ שהראה לשליחים כי לכבודו מתכוון,הוא לא האמין שמחשבת עשיו לטובה,אלא לרעה"

ואכן, במפגש בין יעקב לעשיו לא נראה כי עשיו מתכוון לפגוע ביעקב: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ"…

נראה מקסים מפגש האחים הזה, לא? אז ממה יעקב פחד בעצם?
יעקב פחד בדיוק ממה שקרה. הוא ידע שהשם איתו ושעשיו לא יוכל לגעת בו ובמשפחתו והוא מוגן, לא המלחמה היא שהפחידה אותו, אלא השלום.

יעקב ועשו אומנם שני אחים אבל התורה מתארת לנו מפגש בין שני אומות,בין שני לאומים. יעקב יודע שיש חוק בבריאה שעשו ישנא אותו לנצח, ('הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב') וכי כול מטרתו היא בעצם להעביד את יעקב. ואפילו שעשיו שמח לקראתו, אפילו בוכה בפוגשו את יעקב, לא מעוניין במנחות של יעקב,העיקר שיעקב יבוא איתו ויתלווה עליו – יעקב יודע כי הליווי הזה, וגילויי החיבה האלה מסוכנים.
כי כשישנו מפגש של מלחמה, כוח מול כוח יודעים מה נכון ומה לא נכון, יודעים מה הם גבולות הגזרה. אך כשהרע מתלבש ומתחפש כטוב הוא נראה מזמין ואף טוב יותר מהאמת – ושם, שם טמונה הסכנה הגדולה.
ואכן תשובתו של יעקב מצביע על גודל  הסכנה:

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי-הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי; וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן"

יעקב מדבר על הצאן, אך כאן הוא רק משל המתאר את נשמות ישראל,שאם ילכו יחד עם עשוי, אפילו יום אחד- ומתו כל הצאן. חורבן.
יעקב מלמד אותנו את הכלל של כבדהו וחשדהו, לנהוג בזהירות כלפי דברים שנראים כלפי חוץ כטובים ומתוקים אך בשורש, הם לרעתנו.

שבת שלום.