צמאים לאהבה

הרווקים והרווקות שסביבנו שמעו כבר אין- ספור ביקורות, טענות והסברים למה הם אלה שאשמים בכך שלא מצאו את שאהבה נפשם.
כמי שהייתה בצד השני של מתרס הרווקות – מסבירה רחלי אלקסלסי למה הביקורות רק מרחיקות עוד יותר, ואם רק נקשיב להם באמת, נבין כי הם לא צריכים דבר מלבד אהבה

את הכול הם כבר ניסו, תאמינו לי.

אימונים ליצירת זוגיות, הרצאות, דמיון מודרך, תפילות, השתטחויות על קברי צדיקים ואת הסגולות הכי מוזרות שהמציאו. הם שמעו כבר הכול; תני לזה צ'אנס אל תהיי לי בררנית, אין זוג מושלם, אז מה אם הוא לא מה שחשבת. תמונה זה דבר מטעה, אל תחליטי על פיה. את צריכה להוריד ציפיות, את מגיעה כוחנית. את עדינה מידי. את חכמה מידי. את משדרת משהו שלא נותן להם להתקרב אלייך, שחררי קצת.

והנה, מסתבר שלמרות הביקורות שחוזרות ונשנות, הם עוד לא מצאו זה את זו. ואנחנו- החברים והמשפחה, אובדי עצות מה לעשות עם התופעה הזו ואיך עוזרים לכל החבר'ה האלה, שכל- כך צמאים כבר להקים בית? הרי את הכול כבר אמרנו להם! אז למה? למה זה לא קורה?

אין לי עצות קסם. אבל כמישהי שהייתה שם תקופה ארוכה, אני יכולה להגיד ממה יהיה לנו טוב להימנע.

קוראים לזה ביקורת. לא עוד להסתכל בעין עקומה ולהגיד מה לא בסדר. את זה הם שמעו אינספור פעמים, ואת זה הם מיטיבים לעשות עם עצמם.

צריך שכל אחד יבין, שאנשים רווקים בגיל מאוחר, מותשים. מותשים מלקוות, מותשים מלהביא את עצמם, למכור, לתת צ'אנס וכל פעם מחדש להיפגע, להיקשר ולהתאכזב. להתאהב ולהיפרד. והימים והבדידות מקשים. אבל הביקורת עוד יותר.

אז מה הם צריכים באמת?

אהבה. מקום. הקשבה לקושי. הם רוצים להרגיש שהם בסדר, שהם טובים, למרות שעוד לא מצאו זוגיות. הם רוצים להרגיש שמקבלים אותם ככה, כמו שהם. הם רוצים להרגיש שיש להם בית בכל מקום, גם כשאין להם. הם רוצים אנשים שיראו שאכפת להם במילים חמות, בהזדהות, בהבנה. הם רוצים אנשים שיגידו "נכון, זה קשה. אבל זה זמני".

כי בסופו של דבר, מלבד ניסיונות לשידוכים, זה הטוב ביותר שנוכל לתת למי שמחפש אהבה. פשוט, אהבה.

 

אבא אני רוצה להתחתן - רווקות

אבא אני רוצה להתחתן כבר. צילום: רחלי אלקסלסי

אודות הכותב/ת

תגובה אחת

  1. רפי בתאריך

    גברת רחלי שלום.

    שמי רפי יועץ זוגי. וכותב מאמרים בענייני זוגיות.
    החלטתי לכתוב הפעם על רווקות מאוחרת. והתחלתי
    לקרוא חומר כפי שאני נוהג לעשות- מספר שעות רב קודם
    הכתיבה. [אגב רציתי לכתוב במאמרי 'בחיוך', שלרגל התופעה
    הכאובה והמצריכה חשיבה, ובהשארת הממשלה מנופחת השרים,
    שצריך למנות שר לענייני רווקות מאוחת. אך לפתע ראיתי אכן שבסינגפור
    מינו אכן שר לענין. בקיצור נהרסה לי הבדיחה כי ראיתי שזה רציני.]
    עד שנתקלתי במאמרך הנ"ל המקסים, בו כתבת
    מזוית מיוחדת מאוד. מאוד אהבתי. ישר כח גדול.

כתוב תגובה