
"בימים ההם בזמן הזה"- סיפורי גבורה ממלחמת חרבות ברזל
ראיונות ייחודיים ועדויות מסמרות שיער על אירועי גבורה והשגחה פרטית מראשית הלחימה | פרויקט מיוחד
ראיונות ייחודיים ועדויות מסמרות שיער על אירועי גבורה והשגחה פרטית מראשית הלחימה | פרויקט מיוחד
לאט לאט אנחנו ניבנה, אנחנו נקום מתוך ההריסות, נתנער מעפר ונמשיך. אנחנו חייבים את זה לכל אותם קדושים שמסרו את נפשם. אין לאף אחד מושג מה באמת הולך להיות, כל מה שנשאר לנו זה להיתלות באמונה שלנו.
לאט לאט ראיתי אותן נכנסות, מהוססות, מחפשות. לאחרונה הן רק מחפשות, בכל מקום. על החולצה…
הלב שנמתח כדי להכיל לאהוב ולחבק ולעודד את כולם, שב לבית ריק ושומע את פעימותיו מהדהדות בתוכו. הרבנית שפירא מדייקת את התנצפות הציפייה של כולנו לחזור לשגרה.
הנשים של המלחמה האחרונה הן הצבא של רח"ל, רשות החירום הלאומית. הן ידעו צער אינסופי, הן התאבלו על מה שהבינו שלא יהיה עוד, וקמו מאסונן האישי לבקש על כל הבנים ועל כל האימהות.
החברות והתמיכה חסרים לך, תחושת הערך העצמי נשחקת ואת מרגישה שאת על סף ייאוש. מה עושים? נשים רבות ומוכשרות שותפות לתחושות הללו וחיות בתחושת חסר מעיקה. כתבתנו יצאה לחקור את סודות החברות הנשית וחזרה כדי לספר שאפשר ליצור קשרי חברות קרובים בכל גיל, ושכל אישה באשר היא ראויה לאשת סוד קרובה שתעבור איתה את מסע החיים.
מה עושה לך טוב? אילו פעולות ממלאות אותך באנרגיה מחודשת בסוף יום ארוך? קוראות פנימה משתפות
כשהשער ננעל זה אולי רק חיצונית, כי פנימית אני נועלת עליי את השער כמו שנועלים נעל. וברגע הזה של השער, פתיחת הלב, הרגע שהאור בו בוהק ויש גילוי פנימי גדול, השער הזה ננעל בתוכי, הופך להיות מי שאני
עמנו אינו שוחר מלחמה. אצלנו אין יריות להבעת שמחה, וראוי שגם לא יהיו יריות להבעת אבל. צלילן מעלה את טראומת הקרב
פרויקט מיוחד- לכבוד השנה החדשה בחרנו את נשות השנה של המערכת. הן מעוררות השראה, מוכרות ואנונימיות כאחד, שליחות ציבור ושליחות של רצון טוב, והן ראויות, כל אחת בתחומה, להוקרה ולהכרה שלנו