החל מרגעי חוסר הוודאות הראשונים בשמחת תורה, דרך הגילוי על מכרים וחברים שנהרגו, ועד הפינוי לבית מלון לתקופה בלתי ידועה: הצלמת יעל בוחבוט, תושבת בני נצרים בדרום, שמצלמת בימי שגרה נופים בעוטף ומשפחות, תיעדה רגעים קטנים וגדולים שעברה עם בני משפחתה מאז שהחלה המלחמה | יומן מסע
"אני בארץ משנת 1969, חווינו פה מלחמות, אבל תמיד ידעתי שישראל היא המקום הכי בטוח בשביל העם היהודי. היום הזה בעוטף ישראל שינה הכול"
בכל השיחות שאני עושה עם הלוחמים הגיבורים שלנו, הם אומרים: תבלו! אל תיתנו להם לנצח את היופי של החיים בישראל
בשגרה או בהיעדרה, אנחנו רק רוצות להיות אימהות טובות. איך אפשר להפוך רגעים קטנים ויומיומיים לחוויה משותפת? לנצל את שעות אחר הצהריים לקרבה, ואת יקיצת הבוקר ליצירת הווי משפחתי? כתבתנו יצרה את המדריך המלא לשגרת הורות שמחה
רחוקות מהבית פגשתי בחודשיים האחרונים נשים מפונות בכל מיני בתי מלון, וזה הזכיר לי את…
המלחמה הביאה איתה מציאות של אלפי זוגות שחיים בנפרד במשך תקופה ארוכה. בזמן שהוא נלחם, ישן בשטח ודרוך אלי קרב, היא מנהלת מלחמות יומיומית מתישות לא פחות: מלבישה, מאכילה, מחתלת, ומשתדלת לשמור על שפיות. שירה ויהודה פנסטרהיים במדור אורח מיוחד, על מה שהמלחמה עשתה לזוגיות שלהם
אני עצמאית, כל כך עצמאית. מסתדרת לבד, אפילו עם הרכב. אבל מכונת הכביסה משמיעה רעש שאני לא מצליחה לפתור, ואני כורעת מולה ובוכה. לא ככה, אבא, לא ככה אמור להיות
יש יתרון בזה שילדים זוכים להיוולד לאבא ולאמא, כי ככה הם מקבלים בצורה מאוזנת משני הצדדים. טבעי שכשאבא לא נמצא, סגנון הצבת הגבול הייחודית לו חסר, וזה משפיע על סדר היום של הבית
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אך מי שבקיא בתחום יודע כי איור אחד, או יצירת אומנות אחת, שווים גם אלף תמונות. שבועות ספורים אל תוך מלחמת חרבות ברזל, ביקשנו ממיטב המאיירים והיוצרים לתת ביטוי לצפונות ליבם, לתחושותיהם בימים המורכבים האלו, ובכוח העט להביא אותם מן הלב אל הדף. במילים פשוטות ובקווים עדינים הם שרטטו את תנועתה העדינה של הנפש בימי מלחמה
ראיון אישי עם אומנית צבעי המים המוכרת, אביגיל שריד, מספרת על התשוקה הגדולה שנולדה במקרה, מגלה את הסודות המקצועיים והטכניקות הייחודיות שהיא משתמשת בהם, וחושפת טפח מן הקשר הגורדי שבין יצירה, נפש ואמונה.