
כלות התנ"ך
"הלימוד שלי מלא ברגש. סוער כמו ים. בלימוד שלי עולים רגשות ולא רק פסוקים, התנ"ך קם לתחייה. אז כבר ידעתי שאני לא בתחרות הזו כמו שחשבתי כשנכנסתי אליה. לא באתי רק כדי לזכות"
"הלימוד שלי מלא ברגש. סוער כמו ים. בלימוד שלי עולים רגשות ולא רק פסוקים, התנ"ך קם לתחייה. אז כבר ידעתי שאני לא בתחרות הזו כמו שחשבתי כשנכנסתי אליה. לא באתי רק כדי לזכות"
כמעט מדי יום בחצי השנה החולפת התבשרנו על נפילת חייל בשדה הקרב, ומאחורי כל "הותר לפרסום" התגלו דמויות מופת שאינן נופלות מדור תש"ח: נערים, נערות ואנשי משפחה שהותירו הכול מאחור ויצאו להגנת המולדת. לקראת יום הזיכרון, אספנו את צוואותיהם הכתובות והלא כתובות של עשרה חיילים שבמותם ציוו לנו את החיים
הן קיבלו את הבשורה הכואבת ביותר בעודן נושאות חיים חדשים בקרבן. בזמן השבעה הן חשו תנועות עובר שנתנו קורטוב של נחמה, ואל הלידה נסעו לבד. רויטל שמיר, מיתר אליהו, אביה לובר וצוף אשחר משתפות במה שעובר על אישה שאיבדה את בעלה בזמן ההיריון, ועל החיים החדשים שנותנים כוח להמשיך, למרות הכול
האביב מביא איתו רוחות חדשות, שמזכירות לנו שלפני 2,000 שנה היינו בגלות, ניסו לחרב…
אביטל שינדלר: "בתוך הממ"ד היו לי שישה ילדים מבוהלים שחיכו שארגיע אותם, והחלטתי להתמקד בהם. הבנתי שגם אם אגש לעמיחי, אין לי מה לעשות. התקשרתי לרבש"ץ והודעתי שהיה לנו פיצוץ בבית ועמיחי נפגע"
לטפל בכסף שלנו זה בעצם לבנות את עמוד השדרה הערכי של המשפחה שלנו. ככל שנעשה זאת בשלב מוקדם יותר, כן ייטב לקשר הזוגי
חגי: "יש הבדל בין אחדות ובין התרפסות. אנחנו נמצאים עכשיו במצב אחר, אין חרמות אחרי השבעה באוקטובר. אני מדבר עם כולם ונפגש עם כולם. כשישבתי עם 'אחים לנשק', אמרתי להם שאני לא מוותר על ארץ ישראל השלמה ולא משנה את עמדותיי"
נאוה רוזנבלום, אימהות הלוחמים: "אנחנו אימהות, ילדנו את הילדים האלה, קמנו אליהם בלילה וטיפלנו בהם כל השנים. יש משהו חזק בזה שאנחנו באות ואומרות – עד הניצחון. אנחנו מבינות את גודל השעה"
ברגע צובט לב במגילה, כתוב על בועז: "ויצבוט לה קלי". פתאום מגיע מישהו אל האישה הלוחמת הזו ואומר לה: בואי הביתה, תנוחי, הכנתי לך משהו לאכול
מיכל הרצוג, הגברת הראשונה של ישראל, פועלת ללא לאות ברחבי העולם להשמעת קולן של הנשים הישראליות שנפגעו במלחמה. בראיון חג בלעדי לפנימה היא מספרת על השורשים העמוקים שמהם צמחו היא ובעלה