אנחנו שומרים ערמות של מפות, סטים מיותרים של מצעים, ושוכחים שהבית נועד לשרת אותנו כאן ועכשיו, ולכן חשוב לדייק את הכמויות לפי הצרכים הממשיים של ההווה"
"עומס בבית הוא הרבה מעבר לבלגן בעיניים, הוא עומס ישיר על הנפש", אומרת אודיה ניימן (35), אמא לשבעה מרמלה. "במציאות הישראלית האינטנסיבית, הסביבה הביתית שלנו חייבת להיות אי של שקט. כשאנחנו חוזרים לבית עמוס בספריות גדושות, כיור מלא וערמות של חפצים, נוצרת הפצצה חושית שמונעת מאיתנו להירגע .אני גרה בבית של 100 מטר עםשבעה ילדים, הניסיון שלי לימד אותי שארגון נכון הוא הכרחי".
היא מעצבת פנים ובעלת סטודיו לעיצוב, ודווקא מכובעה המקצועי היא מדגישה שמינימליזם אין פירושו לחיות בבית לבן וריק. "זה לחיות בבית שכל חפץ בו הוא מדויק, נחוץ ומשמח. בעבודה אני פוגשת לא פעם 'אגרנים', ולמדתי שגם בבית עמוס חפצים אפשר לייצר סדר דרך אחסון חכם.
"בישראל הבתים מלאים באחסון, הדבר שאני עושה הכי הרבה זה לתכנן אחסון", מסבירה ניימן. "כך, גם אם משפחה מחזיקה משחקים רבים לילדים, אני אתכנן להם ארון גדול יותר, למקסם את שטח האחסון. יצא לי לתכנן ארון למשפחה שהגבר מחזיק 60 זוגות נעליים, והמידע הזה הוביל אותי בתכנון".
כשהיא יושבת עם לקוחות חשוב לה לשמוע מה הם רוצים, אך במקביל היא גם מאמינה שהמעבר לבית חדש הוא הזדמנות לסינון ולדיוק של תכולת הבית. "הקושי לשחרר חפצים בעלי ערך סנטימנטלי נובע מהנטייה לתת לחלומות עתידיים לנהל את המרחב הנוכחי", אומרת ניימן. "אנחנו שומרים נרות לעוגה של גיל ארבע כשהילד רק בן שנתיים, למה? את תשכחי שבכלל שמרת את הנר הזה.
"אנחנו שומרים ערמות של מפות, סטים מיותרים של מצעים, ושוכחים שהבית נועד לשרת אותנו כאן ועכשיו, ולכן חשוב לדייק את הכמויות לפי הצרכים הממשיים של ההווה. בסוף אנחנו צריכים מצעים לכל אדם בבית, ועוד סט ספייר לכל אחד. אין צורך בארבע מצקות למרק כשמשתמשים רק באחת. אם יש לכם 40 מפות אבל אתם משתמשים רק בשתיים, כל השאר הן פשוט משקולת מיותרת".
כדי לייעל את האחסון היא ממליצה, במקום אגירה "ליתר ביטחון", לאמץ שיטת ארגון לוגית שבה לכל קטגוריה יש מקום ייעודי ומרוכז – מאזור חומרי יצירה ועד מגירת ימי הולדת. "כשחפץ נמצא במקומו הטבעי, קל לנו לנהל את היומיום בלי לשכוח מה כבר קיים ברשותנו. גישה זו צריכה להתרחב גם לתרבות המתנות שלנו: אני לפעמים מחליפה מתנות, ומעדיפה להעניק מתנות מתכלות, כמו יין או שמן זית איכותי, שלא תוקעות את המרחב של המקבל".
***ואיך מתחזקים ארונות בגדים של שבעה ילדים?
"זה דורש עבודת דיוק מתמדת, העומס בבגדים יכול להיות בלתי נסבל. עכשיו יש לפנינו כמה אירועים משפחתיים ברצף – חתונה, בר מצווה של הבן שלי ופסח – אז אמרתי לבנות שלי, בואו נקנה שמלה אחת חדשה וטובה, בלי להתפתות לקנות שמלה נפרדת לכל אירוע. עדיף מעט פריטים מדויקים על פני ארון גדוש בבגדים שקנינו 'כי היה מבצע'".
קרדיט: שרה גבאי
המשך הכתבה בגיליון ניסן תשפ"ו,
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן
