מלחמה לשלום
אני עצמאית, כל כך עצמאית. מסתדרת לבד, אפילו עם הרכב. אבל מכונת הכביסה משמיעה רעש שאני לא מצליחה לפתור, ואני כורעת מולה ובוכה. לא ככה, אבא, לא ככה אמור להיות
אני עצמאית, כל כך עצמאית. מסתדרת לבד, אפילו עם הרכב. אבל מכונת הכביסה משמיעה רעש שאני לא מצליחה לפתור, ואני כורעת מולה ובוכה. לא ככה, אבא, לא ככה אמור להיות
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אך מי שבקיא בתחום יודע כי איור אחד, או יצירת אומנות אחת, שווים גם אלף תמונות. שבועות ספורים אל תוך מלחמת חרבות ברזל, ביקשנו ממיטב המאיירים והיוצרים לתת ביטוי לצפונות ליבם, לתחושותיהם בימים המורכבים האלו, ובכוח העט להביא אותם מן הלב אל הדף. במילים פשוטות ובקווים עדינים הם שרטטו את תנועתה העדינה של הנפש בימי מלחמה
בשעות הראשונות מפריצת המלחמה, בעוד הידיעות על הטבח הנורא הולכות ומתבהרות, ניצבו נשים רבות מול אתגר שהן לא ציפו לו: הבאת חיים לעולם תחת אש. חלקן הגיעו לראשונה לחדר הלידה ללא בן הזוג, חלקן שכלו באותם ימים את הקרובים להן ביותר, וחלקן סיכנו את חייהן כדי להספיק להגיע בזמן לבית החולים | שבועות ספורים לאחר תחילת המלחמה, חמש יולדות מספרות את שעבר עליהן, בגוף ראשון
ראיונות ייחודיים ועדויות מסמרות שיער על אירועי גבורה והשגחה פרטית מראשית הלחימה | פרויקט מיוחד
לאט לאט ראיתי אותן נכנסות, מהוססות, מחפשות. לאחרונה הן רק מחפשות, בכל מקום. על החולצה…
כשהשער ננעל זה אולי רק חיצונית, כי פנימית אני נועלת עליי את השער כמו שנועלים נעל. וברגע הזה של השער, פתיחת הלב, הרגע שהאור בו בוהק ויש גילוי פנימי גדול, השער הזה ננעל בתוכי, הופך להיות מי שאני
עמנו אינו שוחר מלחמה. אצלנו אין יריות להבעת שמחה, וראוי שגם לא יהיו יריות להבעת אבל. צלילן מעלה את טראומת הקרב