בשעה טובה! יישוב טוב! איזה מרגש! התחלה חדשה!
אלו האמירות שתשמעי בדרך כלל כשאת עוברת דירה, ולכן כולם יצפו שתשמחי ורק תקרני מאושר.
אך לעיתים קרובות על אף שמעבר דירה יכול להיות מאורע משמח, הוא יכול להכיל בו זמנית גם הרבה פחד-חרדה, קושי ועצב. זה מה שמדהים בנפש שלנו – שבו זמנית שמחה ועצב יכולים לחיות להם ביחד.
בסולם המועקה (stress scale) שבנו הפסיכולוגים הולמס וריי – מעבר דירה נחשב לאחד המאורעות הכי משמעותיים שעלולים ליצר דחק ומועקה.
למה? כי מעבר דירה גורם לשינוי גדול בחיים, שינוי בשכנים, שינוי בחברים.
גם אם ילד ידע והכיר את המקום החברתי שלו, עכשיו עליו מחדש את מקומו החברתי בקבוצת הילדים החדשה אליה הוא עובר.
לילדים קל יותר למצוא את מקומם בחברה חדשה. אילוסטרציה מתוך מאגר שאטרסטוק
אבל לא רק הילדים צריכים למצוא את מקומם החברתי מחדש אלא גם המבוגרים. ולעיתים אני מרגישה שלמבוגרים אפילו יותר קשה מאשר לילדים. כי הם גם עסוקים בלדאוג שהילדים יסתגלו וימצאו את עצמם ורק אחר כך הם משאירים זמן לעצמם למצוא גם את מקומם החברתי. לעומת הילדים שמתראים עם קבוצת חבריהם בשכיחות גבוהה – הם נפגשים בבית ספר, בתנועת הנוער ועוד, המבוגרים אמורים ליזום ולייצר פעילויות חברתיות תוך כדי העבודה ודאגה לבית ועוד.
אז הנה כמה טיפים למעבר קל יותר:
- אל תחכו שיהיה טוב לילדים ואז לכם המבוגרים. דאגו לעצמכם מההתחלה וזה גם יקרין על הילדים!
- אל תצפו שרק ידאגו לכם, ויכניסו אתכם לחברה. תיזמו ותהיו אקטיביים. התחילו מהר מאד להזמין אנשים שאתם לא מכירים, זה אולי מביך בהתחלה, אך חיוני ליצירת קשרים חדשים.
- אל תנתקו קשרים עם חברים קודמים. שכנה חמודה שרק פגשת לא תשתווה עדיין לחברות של שנים עם חברה טובה.
- תעזרו במורה, בוועדת הקליטה, ברכזת כדי לשלב את הילדים, אתם לא צריכים לעשות הכול לבד.
- תנשמו! צריך להבין שהסתגלות לוקחת זמן, לפחות שנה, לכן אל תילחצו אם לוקח זמן להיטמע בחברה ובמקום החדש.
שיהיה בשעה טובה, ויישוב טוב.
