רחוקות מהבית וההסכם הסודי של שירה

רחוקות מהבית

פגשתי בחודשיים האחרונים נשים מפונות בכל מיני בתי מלון, וזה הזכיר לי את חוויית הילדות שלי כילדה מקריית שמונה. המראה של הנשים הלביאות, עם חיוך על הפנים, לבושות ומאופרות, הפיח בי תקווה. 

 

הפעם הלכתי לפגוש שתי נשים לביאות שמתגוררות במלון כבר חודשיים, ומצליחות לשמור על שגרת חיים וחיוך על הפנים גם במציאות הלא פשוטה שהן נמצאות בה. התאפרנו, הצטלמנו ודיברנו על כוחם של האיפור והבגדים לתת לנו כוח גם בימים קשים. 

את המדור הזה אני רוצה להקדיש לכל הנשים והאימהות המפונות. כל הגיבורות שעזבו הכול וברחו ללא תיק איפור. 

 

• ליה נובוגרוצקי מהיישוב נווה היא בעלת המותג 'אביטליה'. ליה ילדה בת ממש בתחילת המלחמה. היא מתפעלת במלון, לצד החיים והילדים, גם את העסק שלה. בעלה העביר לה תוך כדי המילואים את כל הסחורה למלון, ודרך החדר שלה היא גם אורזת משלוחים. כשנכנסתי אליה לחדר ראיתי שורות של קורנפלקס וטוסטר על שידת האיפור. ניסיון לתת קצת תחושה של בית, במקום הכי לא ביתי… כשהיא הציעה לי כוס קפה, לקח לקומקום 20 דקות לרתוח… ולמרות הכול, היא ממשיכה בחיוך להוביל את המשפחה והעסק ביד רמה.  הטיפ שלה ליה לתקופה הזאת הוא לחיות כל יום בלי לחשוב מה עושים קדימה, רק לצלוח את היום.

• שירן הרוש מתגוררת ביישוב שלומית, והיא בעלת החנות 'סטייליש' בבני נצרים. בשבת ההיא, בעלה, שהוא חבר בכיתת הכוננות של היישוב, היה מעורב בלחימה ביישובים הסמוכים ובהצלת היישוב פריגן. לאחר מכן הם ברחו לגוש עציון, ובהמשך התמקמו במלון כרמים בירושלים. שירן היא מלכת הסטיילינג, אוהבת איפור ומשתמשת בו מדי יום כדי להעלות חיוך על הפנים. 

 

5 מוצרים שהייתי לוקחת איתי לאי בודד?

1. קרם לחות – מוצר הצריכה הכי בסיסי עבור כל אישה, כמעט כמו משחת שיניים. אל תוותרי על השימוש היומיומי בו. 
2. מסקרה
3. שפתון – שישמש גם כסומק
4. קונסילר 
5. מברשת סומק או מברשת מייק־אפ

ההסכם הסודי של שירה

שירה פחימה היא גיבורה בעל כורחה, שפועלת ללא הפסקה משמחת תורה. תוך כדי שברחה מביתה בשדרות תחת אש, היא עשתה הסכם עם הקב"ה: אם הם ניצלים, היא מצילה בעצמה עוד ילדים של הקב"ה שנמצאים בשדרות. 

וכך היה. 

בבוקר שמחת תורה, כשהחלו מטחי הרקטות, שירה ומשפחתה מיהרו להיכנס לממ"ד, כהרגלם. אך כבר אחרי דקות ספורות הם הרגישו שזה לא מטח "רגיל" כמו שהם מכירים כבר כמעט עשרים שנה. חלק מהבתים סביבם ספגו פגיעה ישירה, ובשלב מסוים הם הבינו שיש מחבלים שהגיעו לחצר שלהם והתחילו לירות פנימה.

שירה תפסה את בני משפחתה, וביחד הם אמרו שמע ישראל. פתאום שמעו שחיילי צה"ל הצליחו להרוג את המחבלים. כשאני שואלת אותה אם פחדה מהמוות, היא עונה שלא. שהמוות לא מפחיד אותה כמו שמפחיד אותה לא לחיות חיים משמעותיים של עבודת ה'. 

ביום ראשון הם החליטו שהם פשוט יוצאים ונוסעים, ויהי מה. הם עלו על האוטו עם כל הילדים תוך חיפוי של בעלה, ועל רקע קרב יריות ברחבי שדרות של הכוחות עם המחבלים, הצליחו לברוח ולהינצל בלי שריטה. 

משפחת פחימה הגיעה לבית שמש, ושם שירה החלה לתפעל מערך עזרה לתושבי שדרות כדי לצאת מהעיר ולהגיע למקום מבטחים. בעזרת קשרים שיצרה בין מנכ"לים, כוחות הביטחון, בתי הארחה ועוד גורמים, היא הצליחה לעזור ל־5,000 אנשים שהגיעו למקומות אירוח שונים. "דיברתי עם כל כך הרבה אנשים", היא מספרת, "תמיד אנחנו אומרים שכל ישראל צדיקים, ועדיין, אתה לא באמת חושב שכולם כאלה. אבל אני יכולה להעיד שלא היה אחד שדיברתי איתו ולא עשה כל מה שהוא יכול כדי לעזור. מנכ"לים ובכירים בחברות שונות חילקו במו ידיהם אוכל למפונים, אנשים השיגו 250 דירות, כל אחד במלוא העשייה".

כשהגיעה למלון ריכזה את תחום הנוער והחינוך המיוחד, כי היה לה חשוב שכל אחד יקבל את המענה שהוא זקוק לו. כך הנוער התחיל לצאת מהחדרים ומהמסכים ולהיות בעשייה חיובית של למידה ופעילויות, יחד עם הרבה תורמים ואנשים טובים.

"אחד הניצחונות שלנו כעם הוא העשייה הברוכה", משתפת שירה בתובנה המרכזית שלה מהתקופה. "פשוט להיות בעשייה למען האחר ולמען עצמך, כי לכל אחד יש מה לתת. לא לשקוע בעצבות, פשוט לעשות". 

נפגשנו במלון שבו שירה שוהה כרגע עם משפחתה. בחרנו לצילומים בגדים שביטאו את המורכבות וההתמודדות בתקופה המיוחדת והלא פשוטה הזו, ובסיום ההפקה שירה ביקשה למסור שהיא רוצה להזמין את כל עם ישראל לסעודת ההודיה בביתם אחרי שתסתיים המלחמה. 

 

בחרתי לבטא בתמונות את התהליך ששירה ומשפחתה וכל עם ישראל עברנו. מרגעי הקושי והחושך הגדולים בשמחת תורה, ועד להתגברות האמונה והניסים.  

מתמונה לתמונה הוספנו עוד צבע. התחלנו עם בגדים שחורים לחלוטין, ולאט לאט הוספנו עוד פריטים בצבעוניות משתנה, עד לתמונה האחרונה, שבה הכנסנו גם את תכשיטי ארץ ישראל של לירון קקון, שנותנים לנו תזכורת יומיומית לגאולה, שהלוואי שנראה בקרוב בעינינו.   

אם את כמוני, אוהבת להשתגע עם הדפסים וצבעים מיוחדים, אפשר לקנות, חוץ ממעיל הבייסיק, גם מעיל שנותן טוויסט מעניין ואחר, ולא רק בצבע ניטרלי. בתמונות של שירה תוכלו לראות מעיל פרווה שחור־לבן וכן מעיל ירוק. שניהם, אגב, נקנו במחירי סוף עונה. 

 

גשם גשם בוא- טיפים

עונת החורף בעיצומה. אחרי שהחלפנו לילדים את כל הארון מקיץ לחורף, הגיע הזמן לעשות סדר גם בארון שלנו ולדייק את עצמנו.

• עוגת שכבות – בחורף נכון להתלבש בכמה שכבות, שגם מאפשרות מידת חימום מדויקת בהתאם לסיטואציה, וגם יוצרות לוק מעניין ומיוחד יותר. אפשר ליצור שכבות בעזרת שלל פריטים מהארון, כמו חולצת גולף מתחת לחולצה מכופתרת, שמלה בלי שרוולים עם סריג מעל, בלייזר, גרביים ועוד. חשוב לשים לב שהשכבות יהיו פרקטיות, כך שאם תיכנסי למשרד מיום גשום בחוץ, ותרצי להשיל מעלייך שכבה, תוכלי לעשות זאת בקלות ובלי להסתבך.

• קווי אורך- ריבוי השכבות עלול להוביל למראה עמוס ולא מחמיא. כדי להימנע מכך, חשוב להוסיף פריט שייתן קווי אורך לאורך הלוק. הוא יצר וידייק את הנראות גם כשהיא תגיע בכמה שכבות. זה יכול להיות באמצעות בלייזר, סריג, מעיל, אך גם בסגנון של פתח וי בחולצה.

• החבר הצמוד – בעיניי, מעיל שווה השקעה, מכיוון שהוא יכול לשמש אותך מספר רב של עונות חורף. כדאי לבחור מעיל בצבע ניטרלי כמו חום, קאמל או שמנת, שיאפשר חיבור למגוון רחב של פריטים. מבחינת הגזרה, חשוב לשים לב שיש מקום תחת המעיל להתלבש בהתאם לעונת החורף, שיש לך מספיק מרווח, ומצד שני – שלא ירחיב אותך מדי (אלא אם כן את צרה באופן כללי ומחפשת דווקא להרחיב את המראה שלך). מומלץ שתהיה קשירה באזור המותן או התכנסות של הגזרה, לנראות מחמיאה יותר.
• הכול בראש- זה הזמן להוציא את כובעי הצמר עם הפונפונים והפרווה שהפכו לפריט אופנתי ומושקע לכל דבר ועניין. מכיוון שהכובע יושב ממש על הפנים, חשוב לבחור בצבעים שמחמיאים לך.

• עולה לרגל- אם את גבוהה, את יכולה לנעול מגפונים שייצרו חיתוך מעל כף הרגל וייתנו תחושה קצת מנמיכה. אך אם את נמוכה, פחות מומלץ לנעול מגפונים.  אגלה לכן שאני ממוצעת בגובהי, ועדיין לובשת לפעמים מגפונים, נגד חוקי הסטיילינג, וזאת כי יש לי כלל נוסף לסטיילינג שאני אומרת בכל הזדמנות, והוא: ללכת עם הלב שלך. אז אני משלבת – יש לי גם מגפיים ארוכים, עד הברך, שנותנים לי אורך נכון, וגם מגפונים (עם עקבים, שנותנים לי קונטרה לעניין הגובה). אני משתדלת לנעול את המגפונים עם חצאית ארוכה או עם חצאית מתחת לברך ולא עם חצאית שלושת־רבעי.

 

צילום: דאפי ספונר 

מאפרת ומסרקת: ספיר נודלמן

בגדים: מלילבוש 

תכשיטי ארץ ישראל: לירון קקון

 

מתוך גיליון טבת תשפ"ד,

לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן