לקראת סגר? כך משפיעים הסגרים על הזיכרון האנושי

מחקרים שונים מצאו שהיכולת לזכור נפגעה במהלך הסגרים באופן משמעותי. האם משך זמן הבידוד משפיע על כך? תוך כמה זמן נצליח להחזיר את מצב הזיכרון לקדמותו? ואיך עשוי כל זה להשפיע עלינו בעתיד?

האפשרות לסגר נוסף מרחפת מעל הראש, ובעוד שלא מעט דובר על ההשפעות השליליות שהוא הביא עמו על הכלכלה ועל תחושת הבדידות, נתונים חדשים שמתפרסמים זה עתה מצביעים על פגיעה ניכרת בתחום נוסף: הזיכרון האנושי ובפרט הזיכרון החברתי.

המשמעות היא שכלל היכולות החברתיות שלנו מבוססות על תפקוד הזיכרון: זיהוי פרצופים, זכירת שמות של אנשים, זיכרון מרומז וזיכרון של אינטראקציות קודמות. המרכיבים הללו משפיעים באופן ישיר על היכולות שלנו לבניית מערכות יחסים עם האנשים שמסביבנו ועל חיי חברה תקינים ובריאים.

“המוח שלנו, שרגיל לאחסן כמויות אדירות של מידע, עובד כך שהוא כל הזמן יוצר קשרים חדשים ומחזק קשרים קיימים. במצבים של סגר ובידוד, לא נוצרים אינטראקציות חברתיות כגון פגישות, כנסים ומפגשים חברתיים, כך שבהתייחס לזיכרון החברתי הקשרים העצביים הקיימים במוח נחלשים ונוצרים פחות קשרים חדשים, מה שמשפיע באופן ישיר על תפקוד הזיכרון”  מסביר איתי עניאל, מומחה לפיתוח אסטרטגיות לשיפור הזיכרון.

המחקר שפורסם באוניברסיטת וירג’יניה מרכז נתונים ממספר מחקרים שבחנו בעלי חיים בעלי מבנה מוח דומה לאדם והראו כי אפילו בידוד זמני בתקופת הבגרות פוגע בזיכרון החברתי, כמו גם בזיהוי פנים מוכרות, ובזיכרון עבודה (למשל להיזכר במתכון בזמן הבישול).

בני אדם מבודדים נוטים לשכוח באותה מידה: משלחות מחקר אשר יצאו בעבר לחודשי משימה באנטארקטיקה ונבדקו עם חזרתם הראו פגיעה משמעותית בהיפוקמפוס – המבנה המרכזי במוח שאחראי על תפקודי הזיכרון ועל קליטת זיכרונות חדשים, כבר לאחר 14 חודשים של בידוד חברתי. “באופן דומה, מבוגרים עם מעגלים חברתיים קטנים נוטים יותר לפתח אובדן זיכרון וירידה קוגניטיבית בהמשך חייהם”, מרחיב עניאל.

מחקר נוסף מצא כי קופים מזן המרמוסט ששהו בידוד, התקשו בתחילה לאחר חזרתם לאינטראקציה חברתית, אך הסתגלו במהרה ואפילו בילו זמן רב יותר עם חבריהם החדשים. “ניתן לייחס זאת ליכולות המוח הגמיש ולאופן בן הוא יודע להסתגל למצבים חדשים ומשתנים, זאת לצד היכולת לקשר דרך הזיכרון את המצב החדש שנוצר למצב קודם שאיתו הוא התמודד בעבר”, מוסיף עניאל.

 

אז מה כדאי לעשות על מנת לשמור על זיכרון חברתי בימים של בידוד או סגר?

  1. צרו חוויות חברתיות מעניינות שונות:

המוח שלנו זוכר קולט וזוכר מצוין חוויות חברתיות מעניינות מהעבר. לכולנו יש הוכחות רבות לכך מאירועים חברתיים שקרו לפני עשרות שנים ושאנחנו זוכרים היטב מאחר והם היו חווייתיים ומעניינים עבורנו. אם כך, חשוב שניזום וניצור אירועים חדשים כאלה המאפשרים לנו ליצור מפגשים חברתיים במגבלות הקיימות, בין אם מדובר במפגשים מקוונים ובין אם מדובר במפגשים פרונטליים מצומצמים וכך להמשיך ולאמן את המוח לזכור שמות של אנשים, פרצופים ונושאים מעניינים שקשורים אליהם. חשוב לציין בנוסף, שבכל פעם שאנחנו יוצרים קשרים חברתיים חדשים ומחזקים קיימים כך אנחנו במקביל יוצרים קשרים חדשים בין תאי עצב במוח, הנקראים סינפסות ומחזקים בו קשרים קיימים. כמו כן, ככל שהחוויה החברתית תהיה מעניינת יותר עבורנו כך נצליח לזכור אותה למשך זמן רב יותר ולכן חשוב שניזום וניצור חוויות מעניינות.

  1. מיקוד המוח והגדרת מטרות:

הגדירו למוח מטרות ברורות בהתאם למה שחשוב לכם לזכור מכל מפגש חברתי ובהתאם לכך תרגלו אותו והציבו לו יעדים לשיפור. לדוגמא: לזכור את כל שמות האנשים במפגש החברתי, איפה כל אחד מהם גר ובמה כל אחד מהם עוסק. ההחלטה שתקבלו לזכור את הפרטים הללו, גם אם הם לא ממש חשובים עבורכם, אלא רק כדי לאמן את הזיכרון, תעזור למוח שלכם לשתף פעולה ותאפשר לו להתמקד בפרטים, להקשיב להם בזמן המפגש החברתי ולהצליח לקלוט אותם טוב יותר לזיכרון. מומלץ לבצע תרגולי ביניים תוך כדי המפגש ובמידת הצורך לחזור על הפרטים שוב כדי לוודא שהם נקלטו בזיכרון ובנוסף בתום המפגש לסכם בקצרה בכתב את הפרטים החשובים בהתאם למטרות שהגדרנו כסוג של מבחן זיכרון ותרגול נוסף.

  1. אימוני זיכרון חברתיים:

קיימות דרכים רבות לאמן את הזיכרון באינטראקציות חברתיות שכמובן ניתן להתאים למגבלות הקיימות, הן דרך למידה משותפת של נושאים חדשים, משחקי חשיבה וזיכרון, השתתפות בהרצאות, מימוש תחביבים וכו’. בדרכים אלה ניתן גם לאמן באופן יעיל את הזיכרון החברתי וגם ליהנות במקביל.

  1. קיימו שיחות מעניינות:

כמות המידע שאנחנו קולטים ושולפים מהזיכרון במהלך שיחות  גדולה משמעותית מכפי שאנחנו בד”כ מעריכים אותה. ככלל, שיחות מעניינות הן דרך מצויינת לאמן את המוח לשפר את הזיכרון בכלל ואת הזיכרון החברתי בפרט. בשיחות אנחנו גם לומדים על האדם שאיתו אנחנו משוחחים תוך חיזוק הקשר איתו וגם על עצמנו כאשר אנחנו בוחרים ושולפים מהזיכרון את המידע הרלוונטי לשיחה, את המילים הנכונות ואת כל מה שהמילים מתארות כגון תמונות, אירועים, שמות, מקומות, זמנים, קולות, ריחות וכו’. בנוסף, במהלך קיום השיחות אנחנו מתרגלים ומחזקים את הזיכרון דרך תהליך הרה-קונסולידציה (התגבשות מחדש) שהוא עובר באופן בלתי פוסק. בתהליך זה, בכל פעם שאנחנו שולפים מידע מהזיכרון אנחנו במקביל גם קולטים אותו מחדש פעם נוספת וכך מחזקים אותו.

 

 

 

 

אודות הכותב/ת

Avatar

כתוב תגובה