קול דודי דופק: שיר של יום ראשון

שיר מקורי בכל שבוע

אֲנִי שְֹמֵחָה
בִּיגוֹנִי,
כִּי הַנְֹּשָמָה
כְּבָר מַרְגִּיֹשָה
אֶת הַהִתְרַחֲֹשוּת.
אֶת הַיָֹּשָן בְּתוֹכִי
ֹשֶהוֹפֵךְ לִהְיוֹת חָדָֹש.
אֶת הַכְּאֵב
ֹשֶעַכְֹשָיו
מְפַלֵּחַ לִי
אֶת הַבֶּטֶן,
וְרַק הָרֶחֶם שֶבְּתוֹכָהּ
יוֹדַעַת. ֹ
שֶהִנֵּה חַיִּים
חֲדָֹשִים
נִרְקָמִים לָהֶם. ֹ
שֶהִנֵּה
לֵב דּוֹפֵק עַל דַּלְתִּי,
וְרֵיאוֹת מַסְדִּירוֹת נְשִימָה.
וְהַנֶּפֶֹש,
כַּמָּה שֶהִיא חֲסֵרָה,
מֻנַּחַת בְּהַכְנָעָה.
פְּרוּשַֹת יָדַייִם,
מוּכָנָה שֶיְּטַפְּלוּ בָּהּ.
זוֹ הַגְּבוּרָה ֹשֶבִּי
וְהַֹשִּפְלוּת שֶלִּי, ֹ
שֶמַּחְזִיקוֹת עַכְשָיו
אֶת הַלַּפִּיד.
כָּל הַֹשְּאָר מֻנָּח
רָפוּי.
מְחַכָּה לְיוֹם הַדִּין
וּלְחִבּוּק.
קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק
וְהַפַּעַם,
אֶפְתַּח לוֹ.

אודות הכותב/ת

Avatar

תגובה אחת

כתוב תגובה