אימא בישלה דייסה.
נתנה להילה בקערית גדולה.
לינון השאירה בצד בלי קינמון.
לעינב הכינה בסיר נפרד בלי חלב.
לאבא הכינה שקשוקה עם אריסה, כי הוא לא אוהב דייסה.
ורק לאימא לא נשאר.
מה עשתה אימא?
הלכה, הלכה, הלכה,
טרחה והכינה לכל אחד במיוחד.
לא התיישבה עד שכולם סיימו ושבעו,
ובסוף אכלה את השאריות,
כי חבל לזרוק.
אני פוגשת מטופלות שהן 'אימהות טובות', שחושבות על כל בני הבית,
אבל הן האחרונות בסדר העדיפויות.
אמרה לי פעם מטופלת אחת- "השמנתי בשיטת החבלים. אמרתי 'חבל לזרוק' ואכלתי את מה שהילדים השאירו.."
פעם חשבתי שאימא טובה משקיעה בכל בני הבית, ומספקת להם את מה שהם אוהבים.
רצה בבוקר לעבודה, חוזרת ומתקתקת את ענייני הבית, דואגת שתמיד תהיה ארוחה חמה וטעימה. מתיש, לא?
אחד הטיפים הכי טובים שאני יכולה לתת לאימא עסוקה הוא- תכיני לך אוכל שאת אוהבת, ותאכלי לפני הילדים.
"אבל הם מבקשים ממני את האוכל שלי כשרואים שאני יושבת לבד".
נכון, אבל זה בשביל אימא, בכדי שיהיה לי כוח להכין לכם את האוכל שאתם אוהבים, בכדי שתהיה לי סבלנות ונחת לשבת אתכם. אימא טובה משקיעה קודם כל בעצמה, כי אנחנו במקום הראשון בסדר העדיפויות.
יום האישה שמח לך יקרה!
