סגירת קבוצת הפמיניסטיות הדתיות בפייסבוק, הזכירה לי ריאיון שקראתי עם אשה מעוררת השראה העוסקת בנשיות ומיניות. בסוף הריאיון היא נשאלה האם היא מגדירה עצמה כפמיניסטית, היא התקשתה לענות בצורה חד משמעית והתפתלה בין ה "כן" וה "לא" , היה נראה כי היא משקיעה מאמצים רבים בבחירת מילים מדויקות שלא יכניסו אותה למשבצת מוגדרת.
האמת היא שמאוד הזדהיתי איתה, השאלה האם אני מרגישה חלק מהתנועה הפמיניסטית עולה לא פעם והתשובה רחוקה מלהיות חד משמעית.
אני חושבת שכדי להבין את קונפליקט הפמיניזם לא רק אצל נשים דתיות אלא אצל נשים בכלל יש צורך לחזור ולהתבונן בשורש – שורש הפמיניזם ושורש הנשיות.
התנועה הפמיניסטית היא תנועה נשית שהתעוררה בסוף המאה ה19 בארצות הברית ובמקביל גם באירופה מתוך רצון להעניק לנשים זכויות בסיסיות כמו הצבעה וחופש ביטוי. התנועה חרטה על דגלה את ערך השוויון המוחלט בין הנשים לגברים – ערך השוויון המוחלט הוא לדעתי מקור הבעיה והבלבול.
"לא תלבש אשה כלי גבר"
מבראשית נשים וגברים נבראו שונים "זכר ונקבה ברא אותם" – כלי השפע הנשי והכלי הגברי שונה במהותו .
הגבר מהותו השפעה ונתינה והאשה מהותה קבלה. זה לא מעיד על טיבם או מי נצרך יותר מהשני זהו הטבע ובזכות שני הכוחות הללו העולם בנוי ומתקיים ואין זה בלי זה.
אני חייבת לסייג את דברי ולומר כי בכל אחד ואחת מאתנו יש גם מהאנרגיות הזכריות וגם מהאנרגיות הנקביות אך בצורה כוללת האשה היא בטבעה מקבלת והאיש משפיע.
בקבלה האשה משולה ללבנה והאיש לחמה. ללבנה אין לה מעצמה כלום "לית לה מגרמיה" – אין לה אור משלה היא מאירה מאורה של החמה האם זה אומר שהיא פחות טובה ממנה ?
ודאי שלא. הלבנה מקיימת את העולם בדרכה , היא מאירה את הלילה החשוך, מחדשת ומתחדשת, והחמה מאירה ומחממת את העולם באופן תדיר. שניהם יחד מקיימים עולם.
המגרש הגברי והשדה הנשי
ובחזרה לתנועה הפמיניסטית , חריטת השוויון כערך מוחלט היא טעות יסודית בקביעת הערכים הבסיסיים של התנועה הפמיניסטית מאחר ואנחנו – גברים ונשים נבראנו שונים במהותינו.
מתוך הרדיפה אחר אותו שוויון מוחלט נכנסה התנועה הפמיניסטית למגרש הגברי וקראה לכיבוש כל היעדים ללא הבחנה , יעד אחר יעד באופן שיטתי מבלי לשים לב שעצם ההימצאות על המגרש הגברי מוסיפה עוד ועוד אנרגיה גברית בעולם ומפסידה אנרגיה נשית יקרה. כך הפכה התנועה הפמיניסטית העולמית לתנועה כובשת, דורסנית ולוחמנית תנועה שהקו המנחה אותה הוא ההיגיון ההשוואתי "איך גם אנחנו יכולות?" ופחות ההיגיון המוחלט "מי אנחנו באמת?" מבלי משים הפכה התנועה הפמיניסטית לתנועה גברית בתחפושת נשית, תנועה שמגבירה ומרבה אנרגיה גברית בעולם ומפספסת את האנרגיה הנשית שכל כך חשובה לאיזון.
נראה כי התנועה הפמיניסטית – הנשית השורשית היא לא זו שתבקש לכבוש את המגרש הגברי אלא זו שתשכיל לגאול את השדה הנשי. השדה שחיכה אלפי שנים, מבראשית – ליום בו ישובו הנשים לגדלן וזוהרן הטבעי ויחלו לטעת לקצור ולהעניק לעולם מפירותיהן . אורו של השדה הנשי מתגלה וזורח עכשיו בעולם ושם לדעתי עלינו להשקיע את האנרגיה הנשית שלנו , שם היא תלך ותגדל.
ובמישור המעשי, אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק לרדוף אחרי מה שאנחנו "לא" ונתחיל להנות ממה שאנחנו "כן". התנועה הנשית השורשית היא תנועה עמוקה של כל אשה מבפנים החוצה זו תנועה אישית בה כל אחת תסכים להגאל מבפנים, תסכים לשוב לכוחותיה לרצונותיה לשאיפותיה ולגדלה הטבעי תנועה בה כל אחת תשוב למקומה ויחד כולנו נשוב חזרה לשדה הנשי שמחכה לנו בזרועות פתוחות שם במקום הזה בו כל אחת תקבל את עצמה, ממנו יזרח אור יקרות הוא אור שבעת הימים "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים"
הגאולה טומנת בחובה את סוד האיחוד והשבת הדברים למקורם ולמקומם – השבת הסדר לעולם. הגאולה היא תנועת חיבור מעגלית ספירלית שמתחילה ביחיד ומתרחבת לרבים (לא מחוייב שהיא תגיע על פי הסדר הזה) – מה שאנחנו מכירים כגאולה פרטית וגאולה כללית.
גם כאן הגיע הזמן לעשות סדר ולקרוא לתנועה הפמיניסטית בשמה המקורי "תנועת הקבלה הנשית" כי זו מהותנו הנשית – קבלה, הפריה ולידת שפע וכשהמהות הזו תתחבר למהות ההשפעה והנתינה הגברית נוכל לקיים עולם.
הכותבת היא יעל הרוש' מחנכת ומייסדת את "זעירא" בית לתורה נשיות ופנימיות, מעבירה שיעורים, וקורסים לנשים. נשואה ואמא לשישה ילדים. לתגובות: [email protected]
