דרך חדשה: ביקורתרבות

בשנים האחרונות מתרחשת מהפיכה שקטה בתחום התיאטרון היהודי. יצירות מקוריות נרקמות לצד עיבודים שמוציאים את המוץ מן התבן ומזקקים אומנות יהודית אמיתית. מופעי הגמר של הסטודנטיות לתאטרון במכללת אמונה, הוכיחו כי אנחנו לחלוטין בעיצומה של המהפכה.

יש קסם מיוחד במופעי גמר של סטודנטים. היצירה אומנם בוסרית לרוב, ועוברת תהפוכות ושינויים של הרגע האחרון, אך כוחה טמון בתשוקה שממנה היא מגיעה. בבעירה הפנימית, ברעב ליצירה נקייה ממניירות או גינונים של חיות במה ותיקות.
יצירות גמר של סטודנטים יביאו לרוב אל קדמת הבמה את הנושאים הבוערים, כאלה שאט אט אובד האומץ לדבר עליהם.

צילום: דנה בר סימן טוב

כבכל שנה מתקיים פסטיבל מופעי הגמר של בנות שנה ד' בחוג לתיאטרון של מכללת אמונה. גילוי נאות: אני עצמי בוגרת החוג, והגעתי למופעים לא רק בתפקיד מבקרת אלא גם מתוך אהבה והערכה למקום.
מערכת המופעים בנויה כך שהקהל יכול לעבור מרתון מופעים עם הפסקות קצרצרות ולצפות בששת קטעי הגמר בזה אחר זה (אורכם בממוצע חצי שעה לאחד).
הצפייה המרוכזת היא פרקטית ומפגישה אותנו עם מגוון ועושר של יצירות, אך גם יוצרת עומס חושי ורגשי שלא מאפשר לעיתים לעכל כל מופע כראוי. במקרה הזה, חשוב לומר, עלו היתרונות על החסרונות והערב הארוך הצדיק את עצמו ואת הבייביסיטר.

בזמן המועט שלהן על הבמה ובכישרון רב, הצליחו השחקניות לטוות קורים עדינים וללכוד את ליבו של הקהל, עם טקסטים של זלדה שנעו בחלל, סיפורי מעשיות של רבי נחמן שהתכתבו עם מרוץ החיים בעידן הטכנולוגי, עיסוק אמיץ וגלוי לב בדיכאון אחרי לידה, וגם עיבוד מצוין לעולם המטורלל של אליס בארץ הפלאות, שממחיש את
הכתוב "עולם הפוך ראיתי".
בכל הקטעים בלטה נוכחות בימתית מלאה, טקסטים מהודקים ותפאורה מינימליסטית ומדויקת שהורכבה ממילים במופע אחד, משעוני חול בבמה אחרת, מקרוסלה בלונה פארק (כמשל לקרוסלת המחשבות) או מצעיף נוי שהפך לחיתול ולכביסה מלוכלכת ואינסופית במה שנהוג לכנות בחיבה חופשת לידה.

בשנים האחרונות מתרחשת מהפיכה שקטה בתחום התיאטרון היהודי. יצירות מקוריות נרקמות לצד עיבודים שמוציאים את המוץ מן התבן ומזקקים אומנות יהודית אמיתית. פרויקט הגמר של בנות שנה ד' הופך פעמים רבות למופע באורך מלא שרץ בכל הארץ גם שנים לאחר מכן. יש משהו קסום בלראות את הנשים הצעירות הללו רגע לפני הפריצה הגדולה, או אולי רגע לפני חיים שגרתיים לחלוטין ונטולי אומנות. זוהי נקודת זמן קצרה, כמו הרגע שבו מפציעה השמש, וכשתופסים אותה בזמן זוכים לראות את כל היופי שפורץ לעולם.

פסטיבל 'לדבר על זה', מכללת אמונה, ירושלים. ניתן לעקוב אחר מופעים נוספים בדף הפייסבוק של המכללה

מתוך מדור התרבות במגזין פנימה
לפרטים נוספים והצטרפות למגזין הנשים האיכותי בישראל לחצי כאן 

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה