הזרקור: רחלי שלו

"כילדה לא ציירתי בכלל והגננות כבר היו מודאגות. יום אחד, בשעת שיעמום, ביקשתי מאמא שלי דף ועט וציירתי את הציור הראשון שלי. מאז לא עזבתי את הציור, אם כי היום אני מציירת באייפד."

 

רחלי שלו (42), כותבת, מאיירת ויוצרת קומיקס. נשואה לבועז ואמא לחמישה. מתגוררת בפרדס חנה

 

למדתי איור ב'בצלאל' ובמשך הרבה שנים איירתי ספרים, עד שהתמקדתי בקומיקס. במשך שנים היה לי טור קומיקס אוטוביוגרפי בעיתון, שנאסף לספר, והוצאתי עוד ספרים שכתבתי ואיירתי ופורסמו בארץ ובחו"ל. לפני כחודש ריאיינתי את מורן סטלה־ינאי שחזרה משבי החמאס ואיירתי על פי עדותה יומן שהתפרסם ככתבת שער ב'ידיעות אחרונות' ותורגם לאנגלית. לאחרונה איירתי עיבוד מחודש לספר 'אל עצמי' של גלילה רון־פדר־עמית.

 

הרגע שבו ניצת בך הניצוץ של היצירה

כילדה לא ציירתי בכלל והגננות כבר היו מודאגות. יום אחד, בשעת שיעמום, ביקשתי מאמא שלי דף ועט וציירתי את הציור הראשון שלי. מאז לא עזבתי את הציור, אם כי היום אני מציירת באייפד.

תחנה במסע שהשפיעה על האומנות שלך

כשהייתי במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, ראיתי כלי חרס עתיק עם ציור של התרחשות היסטורית. פתאום קלטתי שהדבר הזה נשאר בעולם כל השנים כי מישהו טרח לצייר את זה. הבנתי שאת מה שאני מציירת עכשיו מישהו יראה בעוד כמה שנים וידע מה קרה לנו. זה דחף אותי להמשיך ליצור ולהניח משהו פיזי בעולם.

יוצרת שהיית שמחה לשבת איתה לכוס קפה

תרצה אתר. אני ושותפים עובדים על פודקאסט מאחורי הקלעים של ספרי ילדים, ואחד הסיפורים שם הוא 'האריה שאהב תות' שהיא כתבה. לצערי לא יכולנו לראיין אותה, אבל למדתי עליה הרבה. היא הייתה אישה מיוחדת, מוכשרת וחידתית שהשאירה לנו נכסי צאן ברזל מטורפים.

יצירה בתחום שלך שאהבת ואת ממליצה עליה

הספר 'יהיה בסדר' של עינת צרפתי שעוסק במהות של להיות אדם מבולגן. זה קומיקס קורע מצחוק, עם ציורים מרהיבים, שמנרמל משהו שאנחנו מתנצלים עליו כל החיים, וכל עמוד בו הוא יצירת מופת.

מה הטעות הכי גדולה שעשית בדרך?

אני מאמינה שכל טעות מובילה אותי לעשייה מדויקת יותר, אבל אני מצטערת על כל סיפור שעולה לי בראש ואני לא עושה ממנו קומיקס מפאת קוצר הזמן.

מה נותן לך השראה?

ההשראה הכי גדולה לדעתי מגיעה מדד־ליין, זה המנוע היצירתי הכי חזק שיש. מסגרת הזמן מאלצת אותי להיכנס למוד יצירתי.

איפה תהיי בעוד 10 שנים?

אני מקווה שבחופשה משפחתית גדולה. במקביל הייתי רוצה להמשיך ליצור דברים משלי, לכתוב ולצייר.

עצה ליצירה

חפשי את הקול הייחודי שלך, את מה שיש לך להגיד לעולם. יכול להיות שזה ייקח זמן, אז אל תדחקי בעצמך. חפשי בסבלנות את האמירה ואת הקול האישי שלך ומה הסיפור שלך בעולם – ומשם תיצרי.

צילום: הילה איזינגר

מתוך גיליון תמוז תשפ"ד,

לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה