נכנסנו לחודש תמוז. שלושת השבועות וחורבן הבית לפנינו, והם גם פה בתוכנו. שמונת החודשים האחרונים היו קשים מנשוא, ובמהלכם ראינו, חווינו וכאבנו אובדן של בני משפחה וחברים, שבר של בתים רבים כל כך, עוצמות לא מוכרות של בכי וכאב ותפיסות עולם שנופצו ברגע או בימים בודדים. כל אלו חדרו לנפש של כולנו וזרעו בה חורבן.
אחד המרחבים שההתמודדות המורכבת הזאת חדרה אליהם הוא המרחב הזוגי, אשר נאלץ להכיל בתוכו רגשות ומחשבות לא מוכרים ובמקביל להמשיך ולהחזיק בתפקוד היומיומי השגרתי של הבית והילדים. המודעות לקשיים האלו ולקווים המנחים להתמודדות עימם יכולה לסייע לזוגות לעבד את התקופה הלא פשוטה הזאת, ולצייד אותם בכוחות ובכלים לקראת המשך המלחמה והאתגרים המתמשכים שהיא מביאה עימה.
קולות מהשטח
הקשבה לקולות העולים מהשטח ומחדרי הטיפול מעלה שזוגות רבים חווים אתגרים דומים:
בדידות – רבים חשים מאז שמחת תורה אֵבל וכאב בעוצמות משתנות. באופן טבעי, הציפייה מבן הזוג היא להכיל את הכאב, לתמוך ולסייע בהתמודדות עימו, אך פעמים רבות ציפייה זו נוחלת אכזבה, כי בן הזוג כאוב בעצמו מאותן סיבות, ומתקשה להעניק את התמיכה והשותפות המצופה ממנו. מצב זה מתעצם בקרב גברים שחזרו הביתה לאחר תקופת מילואים ממושכת, ורבים מהם אינם מצליחים לחזור לתפקוד שגרתי בבית.
כאב מצטבר – תחושה זו של בדידות בכאב אינה נחווית רק בהווה, ביחס למה שקורה כאן ועכשיו. זוגות רבים מעידים על מטענים שהם מחזיקים זה על זה עוד מהחודשים הקודמים, מתחילת המלחמה ואף לפניה. הם מתקשים לשחרר את הכעס והאכזבה על כך שבן הזוג לא היה שם לתת יד וכתף בימים מורכבים. גם חוויה זו נוכחת יותר בקרב זוגות שבהם בן הזוג גויס בתחילת המלחמה, ולא היה יכול, טכנית או רגשית, לשמש משענת עבור בת זוגו.
חוסר ודאות – חודשי לחימה ארוכים מאחורינו, וככל הנראה לא מעט ימי מלחמה עוד לפנינו. מצב זה, של מלחמה קיומית על הבית, מעלה אצל רבות ורבים דאגה ופחד לגבי העתיד. רגשות אלו, הנוגעים לחיי האהובים לנו, משפיעים על התפקוד האישי והביתי, ומקשים לחוש נינוחות גם במרחב הזוגי.
סימני שאלה – הזעזוע המתמשך גרם לרבים לבחון מחדש את חייהם. זוגות רבים מדווחים על רצון של אחד מבני הזוג לבצע שינוי משמעותי בחייו, אם בתחום התעסוקה, אם במקום המגורים, אם במחויבות לדת ואם באחת השאלות הכואבות ביותר – האם לשמור על הנישואים או לבחור לפרקם. סימני שאלה אלו על החיים כמו שהכרנו אותנו מטלטלים את היציבות הזוגיות המוכרת ומטילים לתוכה התלבטויות מהותיות על החיים ועל העתיד.
פערים באינטימיות – אחד המקומות היותר רגישים שהמלחמה נכנסה אליהם הוא האינטימיות הזוגית. גברים ונשים מספרים כי המלחמה חלחלה גם לשם ויצרה פערים בצרכים הרגשיים ובתפקוד הפיזיולוגי, אשר משפיעים גם הם על המרחב הזוגי.
ארגז כלים
לאור התמודדויות אלו, חשוב להכיר כמה קווים מנחים שיכולים לסייע ולתת אוויר וכוחות לנו, לבן הזוג ולמרחב הזוגי המשותף:
זה לא הזמן להחלטות גדולות – חשוב לדעת שתקופות מטלטלות כמו זו שאנו חווים אינן זמן לקבל החלטות מהותיות וחשובות. כמובן, חשוב שלא לדחוק אותן לקרן הזווית של הנפש. העיסוק בהן משמעותי וחשוב, אך מומלץ שלא לקבל הכרעות עכשיו, אלא להמתין לתקופת רגיעה רגשית ונפשית ובה לבחון מחדש את תחושותינו.
סדרי עדיפויות – הבית תמיד דורש הרבה, ובוודאי עכשיו. לכן חשוב יותר מתמיד לתעדף את המשימות המשפחתיות החשובות או הדחופות, ולשחרר עד כמה שניתן את השאר. סינון זה יאפשר מרחב גדול יותר לזוגיות ולהנאה ממנה.
קחו עזרה – זה לא הזמן להחזיק הכול לבד. קחו עזרה בקיפול הבגדים, בשיעורי הבית של הילדים או בטיפול זוגי. כל עזרה, מקצועית או לא, תשחרר מעט את הנפש ותעניק לה עוד אוויר.
ומשהו אחרון לסיום – בסוף יהיה טוב בעזרת ה', זה יקרה. אנחנו נצא מהצד השני של התקופה הזאת מחוזקים ואוהבים, נסתכל אחורה ונגיד לעצמנו: היה כואב ונורא, אבל גדלנו. וואו, איך גדלנו.
טיפים נוספים מחכים לך באינסטגרם שלנו-https://www.instagram.com/pnima.magazin/
מתוך גיליון תמוז תשפ"ד,
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן
