לא תנצחו אותה

"אני חושבת שאני אדם שמאוד מנרמל את החיים, מדברת על האתגרים שעברתי ומאוד שמחה להגיד שאני מטופלת בטיפול נפשי כבר הרבה שנים. אני מאמינה שטיפול נפשי בהכרח מוביל להתפתחות אישית"

את נוית הכרתי לפני שנים בתור נערה כריזמטית בכיתה י"ב. אני הדרכתי אז את השכבה שמתחתיה אי שם בדרום. כבר אז נפעמתי מיכולות ההנהגה של נוית, והיה לי ברור שהבמה תהיה חלק גדול מחייה. היום כבר אלפי אנשים מכירים את הסטנדאפיסטית עם המטפחת שלא מפחדת להתמודד עם הטלטלות של חייה.

נוית צור (29), נשואה לרועי ואמא לשניים מבית שמש, היא שחקנית קומית, סטנדאפיסטית בתחילת הדרך ובעלת תואר שני בטיפול בפסיכודרמה. בשנים האחרונות היא מופיעה, מעבירה הרצאות וסדנאות ויוצרת סרטונים להעלאת המורל ברשת.

במהלך שנותיה של נוית הקב"ה זימן לה כמה ניסיונות לא פשוטים שבהם ראתה פעם אחר פעם איך חייה ניצלים בנס. קחו נשימה רגע ואז תקראו את מה שהיא מספרת: "בגיל 15 הייתה לי מחלה נדירה שבעקבותיה נאלצתי לעבור ניתוח ראש בארצות הברית, שברוך ה' הציל את חיי. כמה שנים אחר כך, שלושה חודשים אחרי שהתחתנתי, פגע בי רכב במעבר חצייה. חודש אחרי זה ניצלתי מפיגוע. באותה שנה ילדתי את בתי הבכורה, ובגלל שאחרי הלידה הייתי בסכנת חיים, הרדימו אותי". 

גם אחרי ההחלמה מהלידה העניינים לא זרמו על מי מנוחות, ונוית סבלה מדיכאון אחרי לידה. "יחד עם כל זה התפרצה אצלי פוסט־טראומה", היא מוסיפה בגילוי לב, "זאת הייתה תקופה מאוד קשה של שנה וחצי. ואז התחלתי טיפול נפשי, שעד היום מציל לי את החיים".

את הלימונים בחייה היא בחרה להפוך ללימונדה של צחוק ושמחה בעזרת פסיכודרמה וסטנדאפ. "בגיל 15, כשהייתי חולה, התחלתי להאמין שלכל אדם יש שליחות בעולם, וזה מה שעזר לי להתמודד באותה תקופה. היום אני מאמינה שהשליחות שלי היא לספר על האתגרים שעברתי ולשמח אנשים. אני חושבת שאני אדם שמאוד מנרמל את המורכבות של החיים, מדברת על האתגרים שעברתי ומאוד שמחה להגיד שאני מטופלת בטיפול נפשי כבר הרבה שנים. אחרי תשע שנות טיפול אני מבינה כמה חשוב להשקיע בבריאות הנפש. אני מאמינה שטיפול נפשי בהכרח מוביל להתפתחות אישית". 

נוית ורועי, בעלה, התחילו בשנה האחרונה ליצור סרטונים מצחיקים על זוגיות ומסרים להרמת המורל. המיקום המועדף עליהם הוא במרפסת ביתם, כשהיא עושה שמח מול המצלמה והוא תולה כביסה ברקע. 

אני חושבת שהסיפור הזה של צחוק, טראומה, ניסים, זוגיות וישראליות הוא בדיוק מה שאנחנו צריכות לראות עכשיו.

מהשנייה שהגעתי עם צוות ההפקה לביתה הקסום של נוית, כולם התאהבו בה. היא אירחה אותנו ברוחב לב וכל הזמן דאגה שכולם ירגישו בנוח. זה היה יום ארוך, מלא תלבושות פלוס תחפושת, ובזכות הרוח הטובה של נוית, הכול עבר בכיף ובטוב.

כמו נשים רבות שאני פוגשת, גם נוית שיתפה אותי בתסכול שלה מקניית בגדים. היא אמרה שהיא תמיד מתקשה למצוא לעצמה בגדים יפים בגלל הנתונים שאיתם היא מגיעה: נמוכה ורחבה יותר מהדוגמנית הממוצעת. אולי דווקא בגלל זה היה כל כך כיף להפתיע אותה עם לוקים מחמיאים ומגוונים, שהיא אפילו לא הייתה חושבת לנסות.

 

צילום: דפי ספונר

נוית הזהירה אותי מראש ואמרה לי: "מלי, קשה למצוא לי בגדים!" עקב היותה גם נמוכה וגם מלאה יחסית. זה אומנם מאתגר, אך בהחלט אפשרי.

אז מה בעלות מבנה רחב ונמוך לובשות?

 

קווי אורך – הוסיפי ללוק קווי אורך כמה שאפשר: בהדפסים, במבנה הבד וכדומה. כל מה שיכול ליצור לך אורך ולא ידגיש את הרוחב, יתקבל בברכה: ז'קט, כתפיות, קרדיגן, מעיל, חצאית פליסה. כל מה שיוצר קווים מלמעלה למטה נותן מראה צר וארוך יותר. לעומת זאת, כל מה שיוצר קו אנכי, מימין לשמאל הגוף, מדגיש את הרוחב ומבליט את הגובה.

מה לא? שמלת קומות.

צילום: דפי ספונר

 

הדפסים – כדאי להעדיף הדפסים בגודל בינוני. מצד אחד ההמלצה לבעלות מבנה גוף מלא היא שההדפס יהיה עם נוכחות משמעותית, בפרופורציה שתואמת את גודל הגוף. מצד שני ההמלצה לנמוכות היא להעדיף הדפס בפרופורציה לא גדולה מדי. לכן לנשים שהן גם נמוכות וגם מלאות כדאי ללכת על האמצע – גודל בינוני. 

מה לא? הדפסים ענקיים.

צילום: דפי ספונר

 

עקבים – עקבים מעניקים לגוף האישה מנח מחמיא יותר (עם זאת, מאחר שזה פחות בריא לגוף, מומלץ להימנע מנעילת עקבים באופן קבוע). כדי לפצות על הגובה הנמוך כדאי לנעול עקבים, אך לשים לב שההגבהה תהיה פרופורציונלית לכל הגוף.

מה לא? נעליים שטוחות.

צילום: דפי ספונר

חולצה וחצאית, זה אפשרי – אומנם החיתוך המחבר בין החצאית לחולצה יוצר פס רוחב, אך אי אפשר לוותר על שילוב כה בסיסי וללבוש רק שמלות. כדי לחפות על פס הרוחב, כדאי להוסיף הרבה קווי אורך. 

 

 

צילום: דפי ספונר

איפור ושיער: ספיר נודלמן

בגדים: תמנון, דיסקרט&הילה, קמיליון

כיסויי ראש: רות אהרונוב, קמיליון

 

המדור המלא בגיליון אדר ב' תשפ"ד,

לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה