עוצרי נשימה: טיולי החורף שאת חייבת להכיר!

קחי מקל, קחי תרמיל, בעצם, קחי גם מטרייה ואפילו מעיל. נשמע רע? תתכונני להפתעה. רעות צימרמן יצאה אל הטבע בתקופה שבה מרבית המטיילים שובתים, ואספה עבורכן המלצות לטיולי חורף מושלמים. התחזית: שמש נעימה וחורפית, עננים רוויים, פריחה מרחיבת נפש ומעיינות צלולים

מה זה אומר טיול חורפי?

זה אומר שבדרך כלל יהיו הרבה פחות אנשים סביבכם, כי גם אם יש עוד משוגעים כמוכם – הם מעטים. זה אומר שתצטרכו להתלבש בשכבות, כמו מרק בצל טעים במיוחד. בהחלט יכול להיות שבמהלך הטיול תתחממו מספיק כדי לקלף מעליכם איזה סוודר, ואולי דווקא בחלק הכי יפה יתחיל לטפטף.

כמו בכל טיול מאז ימי הטיול השנתי בבית הספר, הכלל של מים ונעליים נכון גם כאן. אל תבנו על המים שירדו עליכם מהשמיים, קחו בקבוק. בנוגע לנעליים שלכם, אל תפתחו ציפיות גבוהות, כדאי להביא ברכב לפחות זוג גרביים אחד להחלפה, כי יש סיכוי לא רע שאתם הולכים לסיים את הטיול בנעליים ספוגות ושמחות. ומה לגבי כובע? תאמינו לי שהאוזניים שלכם יודו לכם אם תיקחו אחד דווקא בחורף.

שנייה לפני שאתם אורזים תיק וקופצים למים או לשלולית, שימו לב לכללי הבטיחות: כמו שבקיץ יש ימים חמים במיוחד שבהם חובה לשנות מסלול, כך בחורף יש ימי שיטפונות או סתם ימים גשומים מאוד, שאותם מומלץ להעביר, למרבה הצער, במקום סגור. עקבו אחרי התחזית ודאגו לבדוק אם יש אזהרת שיטפונות באתר השירות המטאורולוגי או באתר רשות הטבע והגנים.

רגע, לא להידחף! עוד מעט יוצאים. אבל אחרי כל ההבטחות הגרנדיוזיות לטיול חורפי מושלם, הנה האותיות הקטנות: חשוב לי לציין, כמו כל מדריכת טיולים טובה, שאני ממש לא מדריכת טיולים. בשנים הרלוונטיות נראה שהפדלאות ניצחה, ועכשיו, כשחדוות הטיולים חזרה לחיי ובגדול, אני עושה את זה בעיקר על אחריותי. אני אוספת מידע וטיפים מאתרים, מחברים, ממדריכי טיולים ובעיקר מקבוצות פייסבוק נהדרות כמו "רודפי שלום, שלווה ושיטפונות" ו"עמיתים לטיולים", והולכת לאיבוד להנאתי.

הצעות הטיול שאספתי עבורכן הן המלצה אישית, חלקן נגזרות מחוויות שלי וחלקן מהמלצות של אנשים שאני סומכת עליהם. לצערי הן לא פזורות על כל המרחב מאילת ועד קריית שמונה, אלא בנויות על ההנחה שלרובנו יש זמן לטיולים קצרים וקרובים יחסית. לא מדובר במסלולים למיטיבי לכת, אלא בכאלה שניתן לבלות בהם זמן איכות עם הילדים, לעשות טיול רומנטי עם בן הזוג, מפגש עם חברות טובות או משפחה מורחבת, או פשוט ליהנות מזמן איכות עם עצמך. ברוב המקומות שלפניכן ביקרתי אישית והתאהבתי עמוקות, ולכן תצטרכו לספוג לא מעט סופרלטיבים מוגנבים, כי מה לעשות, בעיניי הכל די מדהים.

בכל מקרה, אני ממליצה תמיד לאסוף עוד קצת ידע לפני שיוצאים לדרך, לראות במפה איך בערך נראה המסלול ולהציץ בגוגל תמונות.

ואחרי כל זה לצאת מהמיטה החמה בחיוך גדול, כי הולך להיות לכם פשוט טיול נהדר.

שנתחיל?

חנות קטנה ומטריפה

תכירו את חרבת חנות. לא, לא מדובר באופציה לשופינג, אבל אתם בהחלט יכולים למכור אותה ככזו לילדים מפונקים.

בין בית שמש לירושלים, סמוך למושב מטע, תמצאו מסלול חמד שכולל עתיקות מעניינות: רצפת פסיפס מרשימה, שריד לכנסייה ביזנטית שהפכה לחאן דרכים, פריחה מדהימה ומשתנה של חלמוניות, רקפות, סתווניות, נרקיסים, צבעונים ו… להמשיך?

ירידה קצרה (שצריך לעלות לאחר מכן) תוביל אתכם למטע דקלים פוטוגני ולמעיין עין מטע, שבדרך כלל מתגלה מרוקן למדי, אבל היום הרי לא באנו בשביל המעיין.

יש כמה מסלולים שיוצאים מהחרבה, שממש צמודה לכביש. אם יש לכם מעט זמן פשוט תחנו את הרכב וצאו לסיבוב, רוב הסיכויים שתמצאו את עצמכם ניצבים מול פריחה מרגשת. ההמלצה הספציפית שלי לחרבת חנות, וזו המלצה שלא מתאימה לכל מסלול, היא לרדת או לעלות מעט מהשבילים המסומנים. בין העצים ביער תמצאו את המקבצים המיוחדים באמת של הפריחה.

רוצים מסלול? רדו עד המעיין ובחזרה, מדובר בכקילומטר וחצי לכל כיוון, כשהסוף הוא עלייה קלה. רק אל תשכחו שחורף עכשיו, ואחרי ימים גשומים הירידה בוצית וחלקלקה למדי. רדו בזהירות.

עוד באזור:

תל שוכה, הלוא הוא גבעת התורמוסים. בסביבות אדר התל פורח כולו בסגול עוצר נשימה, אבל עוד קודם לכן תוכלו למצוא פריחה יפהפייה של רקפות וכלניות וליהנות מתצפית על אזור בית שמש.

בשבט תמצאו ממש מול התל מטע שקדיות בוהק בלובן ומאגר מים שיוסיפו לפוטוגניות. וטיפ קטן ממני למיטיבי לסת: לא חייבים לטפס, אם תמשיכו ישר תגיעו לפריחה יפה לא פחות שגלשה אל השביל.

תופסת גובה

אחרי שוויתרנו על המים הנעלמים של עין מטע, נלך לחפש אותם דווקא בדרום.

בריכת צפירה היא אחד המקומות היפים והמיוחדים. זו בריכה מדהימה שתלויה מעל מצוק, לא רחוק מהעיר ערד.

אחרי ימים גשומים ושיטפונות, הבריכה מתמלאת והופכת לאטרקציה של ממש. בימי הקיץ היא בדרך כלל מקבלת גוון ירוק, עכור והרבה פחות אטרקטיבי, אז מזל שעכשיו חורף.

המסלול לבריכה אורך כשעה עד שעה וחצי מהחניון הסמוך אליה. רבים חונים שם על אף שישנה אזהרת גניבות בחניון. אם תעדיפו להרגיש בטוחים יותר תחנו בכפר הנוקדים, ותלכו ממנו בשביל עפר עוד כארבעה קילומטרים. אתם גם יכולים תמיד לבחור באמצעי התחבורה המגזרי הנפוץ ולתפוס טרמפים בדרך.

הדרך אל הבריכה מאתגרת מעט וכוללת ירידה עם ברזלים (מומלצים יחסית, לשם שינוי), ולכן אני לא ממליצה על המסלול לילדים מתחת לגיל 10 ולמי שסובל מפחד גבהים.

אל הבריכה אפשר לרדת בזהירות או בקפיצה, ויש גם מגלשת אבן מפחידה למדי שבני הנוער שלכם ישמחו לנסות. סביב הבריכה אפשר לשבת ולאכול בנחת לפני שעולים חזרה למעלה.

עוד באזור:

הרבה מסלולים למיטיבי לכת, בהם נחל רחף הייחודי, שדורש בחלקו שימוש בחבלים ובביגוד תרמי. הרציניות שבינינו יבנו בו יום טיול בלתי נשכח.

היי דרומה!

נדרים עוד קצת אל גב ימין, שנמצא באזור שבין ירוחם לדימונה, שתי ערים שתושביהן טוענים בעוז שזהו מעיין הבית שלהם. כדרכו של גב, גם כאן תהנו ממנו במיוחד אחרי ימים גשומים.

לטעמי זהו מסלול שמתאים מאוד למשפחות, ומשלב בתוכו הליכה קצרה ולא קשה, גב עמוק ויפהפה וגם בריכת שכשוך שהקטנים ייהנו ממנה (תלוי במזג האוויר).

המסלול מתחיל בכרבע שעה של הליכה חולית בתוך פריחה מדברית, ואחריה תתחילו בירידה זהירה אל קניון קטן שחצבו המים, תפנו שמאלה ותעמדו מול בריכה מרהיבה.

הגב עצמו אינו גדול, אבל הוא בעומק של כשלושה מטרים ואפשר להיכנס אליו בעדינות או לקפוץ. ממש מעליו תמצאו מערה קטנה שגם היא מלאה במים. הירידה הסמוכה אל הגב די מחליקה, רדו בזהירות!

בנוסף, חשוב לדעת שמומלץ פחות לבוא ישר אחרי שיטפון, המים יהיו עכורים מעט מכל מה שהנחל סחף אחריו. תנו לזה יומיים–שלושה. באביב הבריכה הרדודה מתייבשת ונמוגה, כך שמומלץ לנצל את החורף ואת סופו.

עוד באזור:

עין ירקעם. ממש בהמשך אותו הכביש, אחרי כמה דקות נסיעה, תמצאו עוד מסלולון שבסופו בריכה גדולה יותר שגובהה משתנה בהתאם לשנה ולשיטפונות. גם כאן אפשר לקפוץ ולשחות או לשכשך בשוליים. קיימת שאלת העדפה נוקבת בין המסלולים. אני כמובן ממליצה פשוט לדגום את שניהם.

תבורו של עולם

אחרי שהתמקדנו בדרום, נקדיש את היום לצפון ונעלה לנחל תבור. מבחינתי מדובר במסלול חובה, שלא קיבל את המקום הראוי לו מפני שהוא ירוק ופורח רק לתקופה קצרה. נחל תבור שוכן לשיפוליו של עמק יזרעאל, וההגעה לאזור דווקא בזמן החורף היא הזדמנות לגלות אותו מחדש.

מדובר במסלול שאורכו כשלוש עד ארבע שעות, שמתחיל בתצפית אל רכס הרים ירוק. מרבדי הדשא והפרות הרועות ממול יכניסו אתכם מיד לאווירה שווייצרית. משם תרדו במורדות פורחים אל הנחל, ותפסעו לצידו כשההרים שסביבכם מלאים בפריחה בלתי נגמרת של תורמוסים. נכון, יש תורמוסים גם במרכז הארץ, אבל כאן משהו בהם פראי יותר. פחות אנשים מגיעים לבקר ולרמוס אותם, והם ממלאים את ההר בפריחה צפופה כל כך עד שמרחוק הם נראים כמו מעטה שחור, ורק כשמתקרבים מגלים את הפלא.

לצערנו הנחל עצמו סובל בדרך כלל מזיהום, כך שלא מומלץ להיכנס אליו, אבל הוא מעניק תוספת יופי לכל הטוב הזה. המסלול מסתיים בעלייה עוצרת נשימה של כחצי שעה, כך שמומלץ לאגור הרבה אוויר לפני התחלת הטיפוס.

עוד באזור:

מנחת הכלניות. ממש לפני הכניסה לעפולה, בדרך הלוך או בחזור, תמצאו ריכוז מיוחד של כלניות בשלל צבעים. מדובר באזור תיירותי מעט, ובו הכלניות מגודרות בחוט, לפחות בצד הימני של המנחת. הטבע מעניק שם תצוגה יפה ומיוחדת, רק תקפידו להגיע בשעות האור כשהכלניות פתוחות ויפהפיות.

 

הכתבה המלאה פורסמה במגזין פנימה, גיליון טבת. להנאה מעוד עולם שלם של תכנים בפרינט ובדיגיטל, לחצי כאן