
הזרקור: רחלי שלו
"כילדה לא ציירתי בכלל והגננות כבר היו מודאגות. יום אחד, בשעת שיעמום, ביקשתי מאמא שלי דף ועט וציירתי את הציור הראשון שלי. מאז לא עזבתי את הציור, אם כי היום אני מציירת באייפד."
"כילדה לא ציירתי בכלל והגננות כבר היו מודאגות. יום אחד, בשעת שיעמום, ביקשתי מאמא שלי דף ועט וציירתי את הציור הראשון שלי. מאז לא עזבתי את הציור, אם כי היום אני מציירת באייפד."
החיילים שחזרו מהלחימה בעזה סיפרו שכמעט בכל בית שהם נכנסו אליו התנוססה תמונה של מסגד…
"החיים בקריית שמונה מתקדמים בקצב אחר, עם המון צמחייה, כמויות של אהבה, חופש ואנשים טובים. עד לפני הפינוי לא היה לי ברור אם זה המקום שלנו לעולם. אבל עכשיו, ברור לי שכן"
חשוב לדעת שתקופות מטלטלות כמו זו שאנו חווים אינן זמן לקבל החלטות מהותיות וחשובות. יש להמתין לתקופת רגיעה רגשית ונפשית כדי לבחון מחדש את תחושותינו
משפחות רבות שהיו אמורות לעבור השנה לבית חדש מצאו את עצמן ללא אפשרות להתקדם בשל המשבר המתמשך בענף הבנייה שהחל מאז פרוץ המלחמה. מדוע זה קורה? ומה צפוי לנו בהמשך?
"אנחנו ישנים מעט מאוד בלילה, וכשמתעוררים בבוקר מפחדים לפקוח את העיניים. אנחנו זוכים לראות אור יום, כשעומר לא ראה אור יום כבר כל כך הרבה ימים. כששותים קפה, כשמתרחצים או כשיוצאים להליכה – אנחנו כל הזמן זוכרים אותו. הוא שם בכל פעולה שאנחנו עושים במהלך היום"
זמן היריון של בית משתנה אצל כל אחד. אצלנו זה לקח זמן. אולי כי להכות שורשים באדמה קשה לנו יותר מלהכות שורשים ברוח
הרבנית אורה שושן ייסדה את מרכז 'חיבורים' ואת כנס בית שאן לזוגיות, ובנותיה – הודיה לוביץ ודורי שושן – יצרו את מותגי האופנה 'הודיה לוביץ' ו'אתכסיא'. בריאיון משותף הן מספרות על הבית החם והיצירתי שבו גדלו, על העשייה המשותפת ועל פריצת דרך נשית
איך יוצאים אל המקווה כשברקע נשמעות אזעקות? איך מתארגנים לטבילה כשבעלך רחוק ואת לא יודעת מתי הוא ישוב? שתי טובלות ושתי בלניות משתפות בגילוי לב על האתגר הגדול של טבילה בתקופת המלחמה
"הבנתי שזה התפקיד שלי, זה הייעוד שלי. מאותו רגע, אם שאלו אותי במה אני עוסקת, אמרתי: אני מלווה נשים בהפלות. גם כשלא היה לי ידע ועוד לא התחלתי"