לאט לאט ראיתי אותן נכנסות, מהוססות, מחפשות. לאחרונה הן רק מחפשות, בכל מקום. על החולצה…

אני אתפלל על כל מערך שיעור אכתוב כל מילה רק בשביל הרגע המדהים ההוא, שאראה פתאום פנים מיוסרות של מישהי. ואז, ביד חזקה, אני שוברת את הלוחות. מניחה את דפי המקורות בצד והופכת לדף מקורי.

אל תפעלו באימפולסיביות כמו מי שגירש מהסעודה, כמו בר קמצא שהלשין! היו רכים וגמישים, לא קשים ופרגמטיים

עכשיו נשברים, עכשיו צמים, כי החגיגה שלי לא חשובה יותר מצערו של העם הזה. הרבנית ימימה מזרחי לקראת י"ז בתמוז.