לכל דבר בחיים יש זמן וחפץ, יש עונה. הזמן הנכון, המקום הנכון, עם האדם הנכון. אפילו לבן מזהיר את יעקב: "אם תענה את בנותיי!" ואומר לו למעשה שלאישה, ממש כמו לעץ, יש עונה. אל תקטוף שלא בעונתה ואל תתעלם בעונתה. אין עינוי נורא מזה.
באותה מידה צריך לחשוב, מה קורה לנשים ולנערות שחוו חוויות זוגיות שלא בעונתן? הרבה לפני שהגוף והנפש היו בשלים לכך?
*כוח המושך
לרבי נחמן מברסלב יש תורה מופלאה, תורת הפרי האסור: "צריך להיזהר מאוד שלא לאכול פרי שלא נתבשלה די צורכה. והאוכל פרי קודם גמר בישולה, יכול להזיק מאוד לנשמתו, כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה". גם אם אתם כל כך רוצים לגדול מהר לפעמים, לחוות הכול – חכו!
רבי נחמן צולל להסבר בוטני מופלא: "כי הפרי, כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כוח המושך, כי היא צריכה חיות להתגדל ומושכת יניקתה וחיותה. וכשתולשין אותה קודם זמנה, קודם שנתבשלה די צורכה, עדיין יש לה כוח המושך. כי כשמתבשלת די צורכה פוסק ממנה כוח המושך, כי אינה צריכה עוד למשוך חיות". כלומר, חוויית בוסר שואבת כוחות אדירים, מפני שהפרי עדיין בשלב היניקה.
הפרי כל כך עסוק בגדילה העצמית שלו, שהוא לא יראה את הצד האחר בכלל. הוא יבקש לגדול, להבשיל ולהתבגר, על חשבונו של מי שנוגע בו עכשיו. "ולכן, זה האוכלה קודם גמר בישולה, תוכל הפרי למשוך חיות הנפש של זה האדם, ויוכל לאבד נפשו על ידי זה".
רבי נחמן מודע ל"כוח המושך", דווקא עכשיו, כשזו לא העונה. זה הכוח של הפרי המתבגר, המבקש להבשיל, וזה מושך מאוד. אל תיתנו לכוח הזה, שכרגע עדיין עסוק בעצמו כל כך, לינוק מכם את כוח הגדילה שמזין רק אותו. זה משאיר נפש מרוקנת, עייפה, נפש שנתנה כוח אבל לא קיבלה, נפש שמישהו התבגר על חשבונה, אבל היא איבדה כוח להמשיך ולגדול.
*ברכה לכל החיים
האם זה מצב חסר תיקון? לא. זה רק מצב לא מבורך. ברכה אמורה להשפיע על שני הצדדים, זו הסיבה שאותיות המילה 'ברך' הן כפולות: ב = 2, ר = 200, כ = 20. צד אחד לא יכול להרגיש עשר ולהשאיר את הצד האחר בתחושת אפסות, זה לא מבורך.
ברכה היא ברית בינינו ובין העולם. המצווה "בל תשחית!" דורשת בתקופה המיוחדת הזו, תקופת השובבי"ם, שנשמור על הברית עם העולם. אל תגדלו על חשבונו, ואל תיתנו לטבע ולמשיכה הטבעית החזקה כל כך, לגדול על חשבונכם.
כשהיו מגיעים למקובל הגדול מנחלאות, רבי ציון ברכה, ומבקשים ממנו ברכה לפני חתונה, הוא היה מרעים בקולו: "אל תיגע בה לפני החופה! תפוח, לפני שאוכלים, מברכים עליו? אז גם אתם, לפני שתטעמו, ברכו שבע ברכות, זה יברך אתכם לכל החיים".
*רציתי לקטוף
רבי נחמן השתית בעולם את הרעיון שגם לפגמי הברית, גם לקשרים שנטלו כוחות נפש לשווא, יש תיקון. והתיקון הוא ברכה. "ואם מברך את הברכה קודם הפרי בכוונה וביראת שמיים, אזי יוכל להינצל מזה. וגם אם הוא חזק בעבודת ה', יוכל להוציא עוד חיות מהפרי ולמצוא שם אבדות! כי יש דברים אבודים, ויש בזה סודות נסתרים ונוראים מאוד, רזין עילאין. והעיקר שייזהר האדם מאוד שלא לאכול פרי קודם זמן בישולו, כי זה דומה כמו האדם שהוא יָגֵע, והוא מרחף רחיפות (נושם נשימות) הרבה בפיו, כמו כן אלו הפירות שנתלשו קודם שנתבשלו די צורכם, צריך להמתין עד שינוחו מרחיפתן, ואז יש היתר לאוכלן, והדברים סתומים" (ליקוטי מוהר"ן תנינא פח).
כשאומר רבי נחמן "יש דברים אבודים", הוא מתכוון לומר: שום דבר לא אבוד. בסך הכול התבגרתם, רציתם רק לקטוף, מישהו היה קצר נשימה מדי והשאיר אתכם תשושים וזרוקים על החוף. ועכשיו? ברכו את העולם. הביטו בחרדת קודש בפרי ותשאלו את עצמכם: זה בשל? זו העונה? האם זה יהיה מגע מבורך?
הברכות על הפרי הבשל משיבות את חלקי הנפש ש"התבזבזו" בקשרי בוסר. הברכה היא תזכורת לכך שאנחנו לא לבד בעולם, ואנחנו צריכים לבקש את רשותו של העולם ליהנות ממנו, כדי שלא נישאר כולנו נטולי כוח ועצובים כל כך.
כותבת: הרבנית ימימה מזרחי
המשך הכתבה בגיליון שבט תשפ"ו,
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן
