מהי דרמת חיי הגדולה ביותר? – אני לא רוצה לאכול דברים שהיו חיים בעבר, אך זה 36 שנה שאני מבשלת בשר, שבויה בידי קרניבורים בני ביתי.
מכיוון שמדובר באחד הנושאים שמפתיעים את בני שיחתי המזדמנים, ובתחום המשמש כר פורה לשאלות ולשיחות עומק, החלטתי לכתוב את השו"ת השלם לצמחונית (הלא לוחמנית) שהנני.
- איך נהייתי צמחונית כבר בגיל חמש?
"הילדה וגטארית", נהגה אמי ע"ה לומר לאורחים שישבו אל שולחננו ותהו למה הילדה, כלומר אני, אוכלת רק את התוספות. לא ידעתי שיש דבר כזה, צמחונות; פשוט החלטתי סופית, כבר בהיותי בגן: אני לא רוצה לאכול משהו שהיה פעם חי. בגיל צעיר יותר עוד אכלתי בשר, אהבתי צלי עם תפוחי אדמה ומרק עוף עם שברי מצה בפסח, אך אט אט הצטברו הנסיבות: מראה של בשר באטליז, ההבנה שה"בשר" הוא פרה, שה"עוף" היה תרנגולת ושאפילו הגפילטע פיש התמים היה פעם דג שהתחבט לו באמבטיה של מוכר הדגים.
- ואמא שלך הסכימה?
אמי האהובה לא התעלפה מההחלטה ולא ניסתה להכריח אותי לאכול בשר, וגם אבי קיבל את הבחירה שלי. עם השנים הבנתי כמה התמזל מזלי. שמעתי על אימהות שהגיבו בלחץ להחלטות דומות של ילדיהן, והתחננו שיחזרו בהם, תוך סחיטה רגשית ברמות שונות. אם אחת ששוחחתי איתה הגדילה לעשות והגניבה לתבשילים של ילדיה בשר טחון בטענה שהוא סויה. היא הסבירה לי כי זה "חיוני לבניית הגוף". אני תהיתי ביני וביני מה עם בניית אמון, נראה לי חיוני לא פחות.
אמי, לעומת זאת, שלחה אותי בתיכון לאגודת הצמחונים והטבעונים, שייעצו לי מה כדאי לאכול. הלכתי גם למטפל טבעי שהמליץ לי לאכול "לחם חי", אך באותם ימים קמח מלא או לחם מחיטה מלאה היו מצרך נדיר. נסעתי עד לחנות טבע בחיפה כדי לקנות לחם מחיטה מלאה, תארו לכן. היום, ארבעים שנה מאוחר יותר, המוצרים הללו כבר זמינים בכל סופרמרקט.
- ובאמת, מה עם הבריאות?
על אף הקלות שבה קיבלו הוריי את העניין, בכל תוכנית תזונה שנמנעים בה ממאכלים מסוימים חשוב להיות מודעים לרכיבי המזון ההכרחיים לגוף וכיצד להשיג אותם. ייעוץ תזונתי מקצועי הוא הכרחי ויכול למנוע צורך בנטילת זריקות בלתי נעימות של ויטמין B12, לדוגמה.
- ואם יגישו לך סטייק טוב, תאכלי?
השאלה הזו חוזרת על עצמה בווריאציות שונות: "ולא בא לך לאכול מכל הבשרי שאת מכינה?" או "אם יכינו לך סטייק משובח, לא תאכלי?"
אז ככה: אני מבשלת בשר ודגים כבר 36 שנה, מעולם לא טעמתי מהם ואין לי שום שאיפה לטעום אותם. אני אפילו חוששת שמא יאכילו אותי באוכל בשרי אם יום אחד אהיה חלילה פחות בעניינים.
- קרה שאכלת בשרי? נהנית?
קרה אולי שלוש פעמים, בטעות, במשך השנים, ובכל פעם נבהלתי וניסיתי לבטל את הטעם באכילת משהו אחר. לא נהניתי בכלל.
- חשבת להפוך את הבית לצמחוני?
אני לא "צמחונית לוחמנית", וודאי לא טבעונית. יש חידה ידועה: איך יודעים שמישהו טבעוני? תשובה: הוא כבר יגיד לך. אז אני אשמח אם אנשים יאכלו פחות בשר, אבל זו לא האג'נדה שלי, אני לא חושבת ש"בשר זה רצח". יש היררכיה בין בני אדם לבעלי חיים.
- אז איך את מבשלת משהו שאת מסתייגת מאכילתו?
אומנם הסובבים אותי אינם צמחונים, אבל הם ממש נחמדים, ואני רוצה שיהיה להם טעים. למרות ההימנעות שלי מאכילה, ולמרות אי־הנעימות שבטיפול בעוף ובבשר, נחמד לי כשמאכל שלי יוצא טעים, ואני שמחה לפנק בו את משפחתי ואת אורחיי. למרבה הפרדוקס, שניים מתוך שלושת המאכלים שלי שהוכתרו אצלנו כטעימים ביותר הם בשריים – מרק עוף ושניצלים, ולא טעמתי מהם מעולם. את עוגת השוקולד, לצערי, טעמתי יותר מפעם אחת.
מתוך מגזין פנימה תמוז תשפ"ג. לעוד תוכן איכותי הצטרפו למגזין בלחיצה כאן
